לאשה

בניגוד לרצונה – כולל לידה קיסרית, אם יתברר שאינה מסוגלת ללדת בלידה טבעית. "ביקשנו לעכב את ביצוע ההחלטה", מסביר עו"ד טורגל, "ובית המשפט המחוזי התנגד, אך החליט ליישם את ההחלטה באמצעות בדיקות חיצוניות (בדיקות מדדים ואולטרסאונד). לזה לא יכולנו להסכים והגשנו ערעור". בית המשפט העליון דן בבקשה לעכב את ביצוע החלטת שתי הערכאות שדנו בנושא והרחיב את הדיון לנושא העקרוני: מה גובר על מה, שלום העובר שטרם נולד או זכותה של האישה על גופה ועל החלטתה? זכות בית המשפט העליון: האם גוברת "המקרה שלפנינו מעורר את השאלה האם המ־ דינה יכולה לכפות על אישה בסוף הריונה לעבור ניתוח קיסרי, מן הטעם שלידה טבעית עלולה לסכן את האם ואת עוברה", כתב השופט יצחק עמית

"מפסק הדין הזה נושבת רוח חדשה במערכת המשפט". עו"ד תמיר טורגל

Photography Studioline צילום:

"למדינה אין זכות להתערב" עו"ד תמיר טורגל, שייצג את המרואיינת, מסביר את טיעוניו "הטענה שלנו הייתה שאין לבית המשפט סמכות לדון בהליך ואין לכפות על האישה כל הליך רפואי", מסביר עו"ד תמיר טורגל שייצג את צדי. †† מה היו הנימוקים שלכם? "טענתנו הייתה שצדי טרם החליטה אם תלד בלידת בית, וכי ניהול ההליך המשפטי פוגע בה, מסכן את בריאותה ומביא אותה לסף פירוק התא המשפחתי ועזיבת הארץ. טענו גם שמבחינה רפואית אין להתבסס על תחזיות קודרות ויש לאפשר לה לשקול אפשרות ללידה טבעית. "מערכת החוקים בישראל קובעת שכפייה של התערבות רפואית יכולה להיעשות אך ורק בתנאים מצומצמים מאוד – אם האדם נמצא במצב שאין באפשרותו לקבל החלטות באופן סביר. ככל שאדם איתן בדעתו, אין מקום להתערב בענייניו. כאן, בעצם היה ידוע מראש ובמפורש – בעקבות חוות דעת פסיכיאטרית שעברה לבקשת הרשויות – שהיא בריאה בנפשה ומבינה את המצב לאשורו, את הסיכויים והסיכונים שבכל אפשרות, ויש לאפשר לה לקבל בעצמה את ההחלטות בנוגע ללידה. תשעה שופטים שדנו בנושא, בערכאות השונות, לא נתנו בעצם תשובה בנושא הסמכות. בית המשפט העליון הביא בחשבון את העובדה שהמבקשת כשירה לקבל החלטות, כפי שעולה מחוות הדעת הפסיכיאטרית. למרות עמדת הממסד הרפואי, שלפיה לידה טבעית לאחר ארבעה ניתוחים קיסריים מסכנת עד מאוד את האישה ואת העובר, בית המשפט קיבל את ערעורנו. התינוק נולד עוד לפני קבלת הנימוקים לפסק הדין, והנימוקים נכתבו אחרי הלידה. השופט עמית סיים את פסק הדין באיחולים ליילוד ולבני המשפחה". †† מהי חשיבותו של פסק הדין הזה? "בית המשפט העליון בישראל עמד באופן נחרץ ביותר על כך שבמערכת הדמוקרטית, למדינה יש גבולות ברורים המונעים התערבות בחיי האזרחים. ככל שאדם סוברני ואיתן בדעתו, אין סמכות להתערב בענייניו. "מפסק הדין החשוב הזה נושבת רוח חדשה במערכת המשפט, המכירה בזכויות הטבעיות של בני אדם מעצם היותם בני אנוש. ההכרה הזו של בית המשפט, שיש זכויות טבעיות שאינן מוענקות לאזרחים על ידי המדינה ולפיכך אין למדינה סמכות לפגוע בהן, מגדירה באופן חדשני את עיצוב מערכת היחסים בין האזרח הבודד ובין הרשויות. זה מסר ברור: בנושאים כמו הכרעות רפואיות או צנעת הפרט, אין למדינה זכות להתערב".

"את כל המסע והמאבק הזה כי אני רוצה עשיתי להמשיך להיות בריאה ובעלת יכולת ללדת עוד ועוד ילדים"

בתחילתו של פסק הדין (שגם השופטים רות רונן ויחיאל כשר, חתומים עליו). בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי ובית המ־ שפט לענייני משפחה, קבעו שלושת שופטי העליון פה אחד כי כל עוד לא התרחשה הלידה, זכותה של האם – אם היא כשירה בדעתה – להחליט על גופה, כי הזכות הזו גוברת על כל שיקול אחר, לרבות זכותו לחיים של העובר. זאת ועוד: לפי ההחלטה, שנשענה על תקדימים משפטיים, הזכויות המשפ־ טיות של אדם מתחילות רק אחרי הלידה ועד לרגע לידתו אין לעובר זכות עצמאית לחיים. לידה שישית טבעית סוף טוב: "בשלב הדיונים בבית המשפט העליון כבר הגעתי לסוף ההיריון, והחלטתי ביני לביני שאם לא אלד עד היום המיועד אוותר, ואולי אפילו אפנה לבית החולים בידיעה שאעבור ניתוח קיסרי", מודה צדי. "אבל ביום המיועד התינוק שלי יצא לאוויר העולם, בעזרת השם, בריא ושלם, במשקל ארבעה קילו. הוא דקות, בבריכת 15 נולד בלידה טבעית שנמשכה מים בכמה לחיצות ובנוכחות שלוש חברות". †† ואת מתכוונת ללדת שוב? . הרי את כל המסע 32 "בוודאי! אני רק בת והמאבק הזה עשיתי כי אני רוצה להמשיך להיות 8 בריאה ובעלת יכולת ללדת עוד ועוד ילדים".

29

9.12.2024