נגב 16.09.22

משפחת מימון. "בחגים כולנו היינו מתאספים"

פרג'י (סילווה) מימון: "תמיד כשהייתי עובד

במטבח עם אמא, הייתי רושם את המרכיבים והמתכונים"

אבינועם מימון: "בתור ילד אני זוכר את האווירה המיוחדת מאוד, הן מבחינת כמויות התבשילים והן מבחינת מספר האנשים שהיו מתקבצים ביחד"

מתאספים. אמא הייתה עושה את הק ו ציצות ואת העסבנה ממש בכמויות. קציצות. היה יום 140 היא הייתה מכינה עבודה בשביל זה והייתי לוקח חלק בה ו כנות. את הבישול מאוד אהבתי. הייתי מטגן ומכל מחבת הייתי לוקח משהו לאכול. היה יוצא לי לאכול הרבה עוד בהכנות". מתרכזים בחג מגוון התבשילים שאמא אירן הייתה מכינה כלל סוגים רבים של מאכלים מהמטבח התוניסאי. היריעה קצרה מלהכיל את כולם, אולם נזכיר את מקצתם: פקיילה, עסבנה, כעבורה, בנטז', מחמר חצילים ממולאים, מעקוד, סורבה, פשטידת ירקות, עוף ותפוחי אדמה בכמון, מקבובה, קוקלה, חריימה, ועליהם יש להוסיף כמובן את הסלטים הרבים. ספר המתכונים שהוציאו בני המשפ ו חה ממשיך את המסורת של אירן ומחבר בין דור המייסדים של המשפחה לבני הדור הצעיר. "תמיד כשהייתי עובד במטבח עם אמא, הייתי רושם את המרכיבים והמ ו

תכונים", מספר פרג'י מימון כיצד נא ו ספו המתכונים לספר. אילו מאכלים היו חלק בלתי נפרד משולחן החג המשפחתי? אסתר בוטבול: "פקיילה שאמא הייתה עושה קבוע בחגים, קציצות, קוסקוס, המרק של הקציצות. בפסח למשל, היא הייתה מכינה את מאכל המסו ו קי - תערובות של כל ירקות ירוקים, כולל אפונה ופולים, וגם צלעות כבש. בראש השנה זכורים לי הדבש והשומ ו שום שאמא הכינה וריבות בסוגים שו ו נים: מתאנים, תפוחים, ענבים, חבושים, ועוד". לא מוותרים על כבש עוד מאכל מסורתי שאפיין את פסח היה עשוי מבשר כבש. "בפסח אבא שלי נהג לשחוט שני כבשים, ואז אמא שלי הייתה לוקחת את החלקים הפנימיים, כולל השומן. את המעיים היא הייתה מנקה באופן יסודי, מלפפת וקושרת כל אחד במין נקניקיות כאלה. את זה היא הייתה מבשלת במרק. רק מי שהייתה לו קיבה מברזל היה יכול לאכול את זה, אבל היא התעקשה להכין את המאכל".

לאבא בחנות בשוק. התחום שלה בח ו נות היה לטחון קפה ללקוחות", מספר אבינועם. "היו באים לראות את יופייה של אמא, כולם הכירו אותה כ'אשתו של מימון עם הצמה'", מוסיפה אחותו אסתר. שאלנו את בני המשפחה על ההווי המ ו שפחתי, מסורות החגים בבית המשפחה, ועל ההכנות לקראת חגי תשרי ושאר החגים. "תחילה, כשלא היינו עדיין נשואים והיינו פחות ילדים, התאספ ו נו סביב סבא וסבתא מצד האבא שחיו בבית אצלנו", נזכרת בערגה אסתר. "הייתה אז משפחה פטריארכלית, ראש המשפחה יושב בראש השולחן. היו באים האחים של אבא שלי עם ילדיהם, וכולם חגגו יחד". איך היתה אווירת החג. עזרתם בבישולים ובהכנת המאכלים? אסתר בוטבול: "היינו יושבים מסביב לשולחן, לא כמו הנכדים של היום שמ ו קפצים וזזים. אף אחד לא זז מהשולחן. אבא היה באופן איטי מברך על כל דבר, וזה עובר בין כולם. איש לא הרים עי ו ניים, איש לא הפריע לו, בשקט ובד ו ממה". פרג'י מימון: "בחגים כולנו היינו

), מנכ"ל ובעלים 61 ואבינועם מימון ( של "תבליני מימון", נשוי ואב לארבעה ילדים וסב לשלושה נכדים. בהקדמה לספר נכתב: "בתקופת הקו ו רונה ישבנו בביתנו, נזכרנו והתגעגענו לטעם התבשילים הממכר של סבתא אירן, וכל אחד ניסה לדלות מהזיכרון כמויות, תבלינים, זמן בישול, וכדומה, כדי לזכור אותך סבתא היקרה". בזכות פרג'י והנכדה בת אל, בתו של אבינועם מימון, שליקטה וערכה את הספר, המשפחה הוציאה לאור ספר הכולל המון טעמים וריחות לצד זיכ ו רונות מתוקים שיישמרו בזכותו לעד. קציצות 140 אירן מימון, ששכלה את בעלה טני ו � , הייתה הדמות הד 1987 מימון בשנת מיננטית בבית, אישה בעלת נוכחות שאי אפשר היה להתעלם ממנה. היא גידלה תשעה ילדים, אחד מהם נפטר צעיר, ושמרה על הקן המשפחתי מתוך דאגה לכל אחד מהם. "אמא הייתה עמוד התווך, היא החזי ו קה את הכל, גם את משק הבית, גידול הילדים, ובנוסף, הייתה באה לעזור

ידיעות הנגב ˆ 16.9.2022 65