נגב 22.09.23

"הנסיעה במשאית שנהגתי בה ממשמר שעות. 15 הנגב ועד לחיפה ארכה כ־ העמיסו לי על המשאית את הציוד ונש־ לחתי לאזור טסה שבחצי האי סיני כדי שהכוחות יוכלו להניח את גשרי הגלי־ לים על התעלה. זו הייתה נסיעה ארוכה ביותר. עד היום אני לא מצליח לקלוט ולהבין איך זה שלא נרדמתי במהלך אותה נסיעה של שתי יממות רצופות". מה עבר לך בראש בזמן אותה נסיעה ועד שהגעת ליעד? "הבנתי שהמדינה שלנו הלכה. ידע־ תי שזה הסוף שלנו. תחושה של חורבן מוחלט. במהלך המלחמה גם נשלחתי למשימות שונות שבמסגרתן בניתי סוללות ליחידות תותחנים ומחפורות הגנה לחיילים שלנו וגם פיניתי גרו־ טאות של כלי רכב משוריינים, טנקים וזחל"מים, גם שלנו וגם של הצבא המ־ צרי שנפגעו בקרבות וננטשו בשטח וחסמו את צירי התנועה. תחושה קשה ביותר". מה הרגשת? "כשאתה מפנה טנקים או כלי רכב אחרים שנפגעו מאש האויב, אתה לא יכול שלא לחשוב על אובדן של חיילים שאיישו את אותם כלים זמן קצר קודם לכן. אותם כלים הפכו לעיסת ברזל והחיילים שנפגעו כבר לא ישובו עוד לחיק משפחותיהם. זה נורא, אבל במל־ חמה אין מקום לרגשות. צריך להתמקד במשימה. נכון שיש פחד ובהלה כאשר אש תופת ניתכת מכל עבר, ובמזל אתה לא נפגע, אבל במציאות

שמעון אזולאי עם המשאית המצרית. "המטרה צילום פרטי | " שלי הייתה למצוא את אחי ויהי מה

ובין שהוא פצוע, וכשאני רואה בסמוך למשאית שבה נהגתי בשטח חיילים הרוגים ופצועים שאיש לא מטפל בהם, זה הטריף לי את המוח. מסביבי כל הזמן לחימה ואתה בתחושה שצריך עכשיו להילחם כדי להגן על הבית". יש בכלל זמן לחשוב על הבית ברג־ עים האלה? "אתה בתחושה של סוף העולם. היו רג־ עים שביקשתי מאלוהים דקה של שקט כדי שאוכל לסדר את המחשבות שלי. כל הזמן מפציצים אותנו. לא קיבלתי אף רגע של שקט. אתה בתחושה שאתה לא חשוב במציאות הזו. מי שיותר חשוב הם ההורים שלי ואשתי שנמצאת בשלבי הריון מתקדמים ודואגים לי שמא יקרה לי משהו. הפגזים שנוחתים לידך מחזי־ רים אותך מהר מאוד למציאות". על המראות שנחרטו "יש לי סרט בזכרונו: בראש על הרוגים ופצועים ועל טנקיסטים עטופי טליתות שמתפללים ליד הטנקים והפחד ניבט מהעיניים של כולם. זו תמונה שלא עוזבת אותי"

1973 באוקטובר 6– ב ,)78( גויס שמעון אזולאי היום קבלן ידוע מבאר–שבע, למאמץ המלחמתי ונשלח לחזית לראשונה מאז ‰ בחצי האי סיני

כזו אין אפילו זמן לחשוב על הנורא מכל. יתרה מזו, אותנו חינכו בצבא שלא נוטשים חייל בשטח בין שהוא הרוג המלחמה ההיא הוא משחזר כיצד בנה כבישים תחת אש מצרית בלתי פוסקת ‰ נזכר במראות הקשים משדה הקרב ‰ ומספר איך חצה את תעלת סואץ במשאית מצרית נטושה שמצא כדי לחפש את אחיו זכרונות מהמלחמה ‰ שהקשר עימו נותק "דמיינתי שאחי נהרג ואיש לא יודע מה עלה בגורלו"

ידיעות הנגב ˆ 22.9.2023 11