תחבורה תשתיות וסביבה

צילום: שאטרסטוק

נאות חובב, אדריכלות עדה כרמי־מלמד. צילום: עמית גירון

כרמי־מלמד: "אור הוא אחד מחומרי הגלם החשובים באדריכלות העכשווית, ויש להשתמש בו בצורה מדודה ומושכלת, בהתייחס לאופי הפרויקט וסביבתו הטבעית"

צילום רפי דלויה

עדה כרמי מלמד

חות חיים משלה. המטרה של המתכנן היא למצוא את האיזונים הנכונים בין יעילות אנרגטית לזרי י מה שתאפשר חיים; בית טבעי ורגשי, שמאפשר ליושביו לנהל אורח חיים טבעי ובריא". לשיטתה של האדריכלית זוכת פרס ישראל עדה כרמי־מלמד, אחד מהאלמנטים השימושיים ביותר בתחום זה הוא אור השמש הטבעי: "ככל שמתק י דמים בציר הזמן, הופך משאב האור הטבעי לכלי חשוב בתכנון המבנים. אור הוא אחד מחומרי הגלם החשובים באדריכלות העכשווית, וישלהשתמשבו בצורה מדודה ומושכלת, בהתייחס לאופי הפרויקט וסביבתו הטבעית. עם התפתחות הטכנולוגיה ברא י ו � נפרצו מגבלות השלד הקונסטר 20 שית המאה ה י קטיבי ומגבלותהחלל האדריכלי. הקומפוזיציה הק י לאסית, שהתבססה על חלל עמוק, סימטרי ומופנם ועל קצב קונסטרוקטיבי, פינתה את הבמה לקומפו י זיציה עכשוויתשל חלל מוחצן ושקוף. מה שנשאר מימים ימימה ועד הלום הוא האור - חומר חמקן, זמין, עשיר וזולשניתן לאילוף. כשהוא מבוית, הוא מחולל פלאים; מאיר אתפנים המבנה וחומרי הבניה מתרדמתם". דוגמה ליישום תפיסה זו ניתן לראות בבית המועצה ומרכז המבקרים בנאות חובב, שת י כנן משרדה של כרמי־מלמד, "האור מנותב מבעד חלונות עמוקים, ורטיקליים וצרים במקצב אחיד, שמתחילים בקומת מרכז המבקרים, ממשיכים על קומת הגג ומציפים את חללי הפנים באור מבוקר ונעים", מסבירה כרמי־מלמד. "בחזית הנגדית תכ י ננו חלונות זכוכית שקועים, המוגנים בהצללות. משאב האור בפרויקט, הממוקם באזור המאופיין באקלים חם ואור אינטנסיבי, נוכח במיוחד. מקצב הפתחים ואופיים אפשר לאדריכלי המשרד למנן את עוצמות האור הבוהק ולייצר מרחב מאוזן שנ י עים להיכנס אליו. ניכר כי ההתייחסות לנדבכים כמו תוואי השטח, חומרי הבנייה וכמובן האור יצרו חיבור מיטבי בין המבנה לסביבתו המדברית שטו י  פת השמש".

CO2 אינו פולט רעלים, מצטיין ביכולת לאגור ומווסתלחות, מהשמונעעובש ופטריות והיווצרות של תגובות אלרגיות ומחלות. יותר מכך, הבלוקים הללו מסייעים ביצירת בידוד אופטימלי - הבית יודע לשמור על הטמפרטורה, האנרגיה מווסתת טוב יותר ומקטינה את היקף השימוש באמצעי קירור וחימום, שפרט לפגיעה בסביבה מתורגמים גם לעלויות כספיות משמעותיות. כך ניתן לחסוך בטווח הארוך מאות ולפעמים אלפי שקלים, בסל ההוצאות החודשי. נכון, בנייה שכזאת יקרה יותר מבנייה קונבנציונלית; יש גם לקחת בחשבון שלא כל איש מקצוע יידע ליישם אותה, והיא מצריכה שימוש בחומרים גמר לא סטנדרטיים, אבל בסו י פו של דבר היא משתלמת מאוד: ההוצאה הרא י שונית הגבוהה מתאזנת, והחיסכון האנרגטי־כל י כלי נהיה משמעותי". גם מלול מדגישה, כי הכול

גים ישנים, שמהם ניתן להפיק למשל משטחים לגני ילדים. הרציונל הוא להפחית ייצור חדש, למחזר יותר ולצרוך פחות".

חיות לבנייה ירוקה בערים רבות. אין ספק שב י נייה כזו מוסיפה ערך כלכלי וערכי לפרויקט". "מדובר בהשקעה בעתידנו" "בנייה ירוקה היא כורח ומציאות. מדובר בהשק י עה בעתידנו ובעתיד ילדינו, שחבל שלא התחלנו שנה", כך לדברי האדריכל 50 ליישם כבר לפני אורי רותם, שותף במשרד אורבך-הלוי אדריכלים. "התחממות גלובלית, גידול האוכלוסייה והרי י סת הטבע מתרחשים לנגד עיננו בצורה מואצת; אם אנחנו רוצים להימנע מחיים בעולם דיסטופי, עלינו לאמץ את עקרונות הבנייה הירוקה כבר עתה. בנייה ירוקה היא מונח רחב מאוד המחו י לק למספר קטגוריות, הנחיות ותחומים. אחד מהם הוא ניצול מיטבי וחכם של משאב הקרקע, המשאב היקר ביותר. בקונטקסט האורבני עלינו למצוא איזון נכון בין יצירת מרחב עירוני תוסס, חיי ובריא, שמשלב צפיפות מבונה מתאימה, לצד שטחים פתוחים ומתן פתרונות תחבורה ציבורית ותחבורה אלטרנטיבית. תכנון עבור רכב פרטי או 50 בצפיפות פרברית, כפי שהיה נהוג לפני שנה, כבר אינו בר קיום, ודאי לא בישראל 60 שבה משאב הקרקע הולך ונגמר". מסביר רותם, שגם יורד לפרטים לגבי היישום האפשרי של בנייה ירוקה: "יש כמה אפשרויות. למשל מעבר לתאורה חכמה, מערכות מיזוג ואוורור טבעי, חומרים מבודדים ומעטפות מבודדות - אלמנ י טים שההשקעה בהם גדולה בהקמה, אך לאורך זמן הם מפחיתים את אחוז השימוש, אקט שמ י תורגם להפחתה משמעותית בשימוש בדלקים, ייצור חשמל ופליטת גזים רעילים לאטמוספירה. בד בבד עלינו לקדם שימוש בחומרים ובמכשור יעילים אנרגטית, אלמנטים שבהם אחוז מיחזור החומרים הוא גבוה, בין שאלה עצים הממוחזרים לדיקטים, בטונים, אלומיניום (חומר שכבר כיום י � ממנו ממוחזר), פלדה, זכוכית ואפילו צמ 90%

"טכנולוגיות הבנייה משתנות ומתפתחות בצורה מבוקרת"

שירן מלול, בעלתסטודיו לאדריכלות ועיצוב פנים, מספרת כי היום יותר מבעבר ניתן למצוא גם חומרי גלם המתאימים למשימה: "הפן הבריאותי והחיבור לטבע הם שני נדבכים שהפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מאורח החיים של רבים מאיתנו, שניהם גם משפיעים באופן ישיר ועקיף על הדרך שבה אנחנו מתכננים ובונים את הבתים. המודעות לתכנון בתים, שיתנהלו ויתקיימו בצורה טבעית ככל הניתן, נמצאת בשיאה. כיום, ויותר מאי פעם, אנחנו מתחשבים בתוואי הקרקע, בכיווני האוויר

מלול: "הפן הבריאותי והחיבור לטבע הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מאורח החיים של רבים, ושניהם גם משפיעים ישירות ובעקיפין על הדרך שבה אנחנו מתכננים ובונים את הבתים"

מתחיל בתכנון: "עוד לפני החומר מגיע התכנון, שהוא אולי אבן הדרך החשובה ביותר להפוך את הבית למחושב ויעיל, אם במיקומי הפתחים וגוד י לם, שיאפשרו סירקולציה של אוויר וחדירה של אור, או בשילוב אלמנטים נוספים, שיאפשרו לבית לתפקד ללא תלות במשאבים מלאכותיים או לפ י חות לצמצם משמעותית את היקף השימוש בהם. כל מקרה נבחן לגופו, ולכל משפחה צרכים ואור י

ובמיקומי הפתחים, כך שאור ואוויר יחדרו פני י מה בצורה מבוקרת וייתרו את הצורך (ככל הניתן) בשימוש במשאבים מלאכותיים. בתוך כך טכנולו י גיותהבנייה משתנות ומתפתחות בצורה פנומנלית, וכיום ניתן למצוא חומרי גמר וגלם שעשויים מחו י מרים טבעיים ומשפרים משמעותית את היעילות האנרגטית בתוך המבנה. כך למשל בלוק ההמפ, שעשוי משבבי צמח ההמפקריט (קנאביס). הוא

11 | תחבורה, תשתיות וסביבה | 2023 מאי