תל אביב 3.3.23

/ הרב שי פירון / כן לדבר על פוליטיקה, לא לנקוט צד

"בתי ספר בישראל חייבים להקנות לתלמידים חינוך פוליטי. לא יכול להיות שילדים יצפו בחדשות או יקראו בעיתון על הפוליטיקה היומית בלי תיווך והסבר. יחד עם זאת, בית הספר לא יכול לנקוט צד וחייב להיות שיח. "יתרה מזאת, אם מביטים על בתי ספר שעורכים בחירות בשטחם פעם בארבע שנים, כמו בית ספר בליך ברמת גן - זה לא מספיק. עדיף שבמקום זאת בתי הספר ידברו בכל ארבע השנים הללו על פוליטיקה. גם לימודי האזרחות שלומדים בחלק מבתי הספר בתקופת התיכון אינם מספיקים שכן הם מעטים ולא מתעסקים באירוע ספציפי או במקרים יומיומיים. "לצערי ברוב הבתים בישראל ההורים לא מדברים על פוליטיקה עם ילדיהם. כיוון שהם לא עושים את התיווך (הרי פה זה לא שוויץ וכל הזמן קורים פה דברים), בית הספר נמצא עבור הילדים ברמה היומית וחייב להקנות להם לפחות כמה פעמים בשבוע ידע בנושאי אקטואליה, ופוליטיקה היא בהכרח אחד מאותם נושאים. "חייבים להרחיב ולומר שיש לי תחושה שמגזרים שמדברים אצלם על פולי ־ טיקה בבית הספר הסיכוי שלהם לנצח בבחירות רק גדל. אולי זה מה שיתמרץ את הפוליטיקאים לשנות את המדיניות החינוכית בנושא זה, ולכן אסור בשום אופן לאסור על שיח בנושא פוליטי בבית הספר. את המקרה שאירע ב'רון ורדי' בראשון לציון אני לא מכיר בפרטים הקטנים, אך יחד עם זאת כשהייתי שר החינוך הוצאנו חוזר מנכ"ל והקמנו ועדה שמעודדת שיח פוליטי בבית הספר, וזאת בעקבות הפרשה של אדם ורטה". 2013-2014 הרב שי פירון כיהן כשר החינוך בשנים *

צילום: פרטי | מפגינים עם הילדים. המחאה השבוע

הפגנת הורי וילדי צפון תל אביב:

בכל שבוע על חשבון שעות הלימודים, יוצאים תלמידים מבתי ספר בצפון תל אביב למחאה נגד הרפורמה המשפטית ‰ מיכל גת, אחת האמהות המארגנות: "זוהי שעת צרה והילדים שלנו צריכים לקחת חלק פעיל במחאה" "תלמידים שמפגינים זה חזק מכל שיעור אזרחות"

לה רוח גבית ממרבית מנהלי בית הספר בא ־ זור. במכתב רשמי עליו חתומים מנהלי בתי הספר השונים בעיר נכתב: "אנו מאמינים שזכות המחאה החברתית, ובפרט על רקע ערכים של דאגה לשלום החברה בישראל, היא בעלת ערך חינוכי ממעלה ראשונה ומ ־ כבדים את מי שיבחרו ליטול חלק בפעולות חברתיות בהקשר זה". ביום שני האחרון הגיעו כבר מאות הורים וילדים למחאה. רחוב אבן גבירול נחסם באישור ובתיאום עם המשטרה. "בהתחלה חשבנו לעשות את המחאה מחוץ לאוסישקין, אבל זה ברחוב צדדי ולא מספיק מרכזי עבור המסר שאנחנו רוצים להעביר", מסבירה גת. "רצינו שאנשים יראו ויהיו מעורבים, ולכן חסמנו את אבן גבירול. משם ההתארגנות רק גדלה". אין חשש שהילדים יהיו חשופים לאלי ־ מות אם ההפגנה תצא משליטה? "בכלל לא, אנחנו מלמדים את הילדים להפגין בכבוד ואין סיבה שהפגנה למען דמוקרטיה בקרב ילדי צפון תל אביב תצא משליטה. המשטרה ליוותה אותנו ושיתפה פעולה באופן מעולה עם המחאה שיצרנו". אוריאנה, תושבת הצפון הישן ואם לשני בנים הלומדים בגימנסיה הרצליה מוסיפה כי היא מעודדת את הילדים להשתתף במ ־ חאה: "יותר משאני חושבת שחשוב שילדים ישתתפו במחאה ברגליהם אני חושבת שזו הזדמנות של ההורים והצוותים החינוכיים לדבר איתם על דמוקרטיה וממה היא בנויה, מה החשיבות של הפרדת רשויות בפרט ואיזונים ובלמים באופן כללי יותר. ילדיי שניהם תלמידים שמביאים כל 15 ו־ 13 בני שנה תעודת הצטיינות יתרה ועדיין, הם לא הכירו את הכרזת העצמאות שמוקרנת על לא זיהה את הדיוקן 13 הבניין בקפלן ובן ה־ של הרצל שמוקרן על אחד הבתים שם, כך שהמחאה גם מספקת הזדמנות לדבר איתם וגם מדגימה כמה מעט מצליחים לעשות במערכת החינוך אפילו בנושאים שאין לג ־ ביהם ויכוח כמו ציונות והכרזת המדינה".

ליעד ורבר

חים על המורה, ואמרו כי לא יתנו לו לעזוב. "זה מאוד מרגש, מחמם לב ומחזק, התמיכה שהגיעה מתלמידים והורים", אומר קליגר, "אבל נדמה לי שעוצמת התמיכה הקול ־ קטיבית קשורה במידת הדאגה והחרדה והאכפתיות של רבבות אנשים, שהתאפשר להם דרך הסיפור המסוים הזה להצביע על מהלכים שמתחילים להתרחש. שכן, אם לא תאיר אותם אתה תתעורר מאוחר מדי ותבין שהם הפכו לדבר שבשגרה. "חלק גדול ממה שצורם בסיפור האישי שלי ובכלל העמדה אל מול אנשי חי ־ נוך בארץ, זה הניסיון לנרמל רגע שלכל הדעות, לא משנה מה הדעה הפוליטית שלך, הוא רגע הרה גורל וקריטי ביותר, והדרישה או הציפייה מאנשי חינוך ברגע הזה לנהוג באופן שגרתי נראית לי אבסו ־ רדית". יש תלמידים שנלחצו מהשיח וראו בו סוג של הסתה. "מבלי להקטין ולבטל את האפשרות שעבור תלמיד או תלמידה שיחות כאלה עשויות לעורר מצוקה ואי־שקט, ואני מצ ־ טער על דבר כזה והוא מכאיב לי באופן אישי, אבל הוא לא יכול לבוא על חשבון הצפת התוכן הזה". ו � מעיריית ראשון לציון נמסר "המ : רה והמנהל לקחו חלק בבירור שהתקיים בחברה העירונית ובסופו התבקש המורה לשוב וללמד כרגיל. אני חוזרים ומדגישים כי הבירור התקיים סביב סירובו של המו ־ רה לקבל את סמכותו הניהולית של המ ־ נהל שבבסיסו בקשתו של המנהל לשוחח עם התלמידים על האירועים הפוליטיים במדינה בשעת הבוקר ולאחר מכן לחזור להמשך יום הלימודים, בעוד המורה שוחח שעות על 4 באותו היום עם התלמידים כ אקטואליה עד שחלק מהתלמידים התלו ־ ננו על כך. לאחר שהמורה לא הסכים לנהל דיון עם המנהל, האחרון ביקש שהחברה העירונית, המעסיקה את המורה, תנהל את הבירור וכך היה".

והפגינו מול בניין העירייה בשעה שבה התקיימה שיחת השימוע לקליגר. זמן קצר לאחר מכן נודע כי העירייה החליטה על ביטול השימוע והחזרת המורה לת ־ פקידו. חוזר ללמד ביום שני חזר קליגר לבית הספר. "עשי ־ תי את זה קודם כל בשביל התלמידים", הוא אומר, "כשיצאתי מהעירייה ביום רא ־ שון ראיתי אותם כל כך שמחים וחוגגים את חזרתי, לא יכולתי לאכזב אותם. "יחד עם זאת, המפגש עם המנהל לא היה נעים. אני מתקשה מאוד. היה שיח טעון מאוד בינינו. מבחינתו, אני מורה עם בעיות משמעת. ואני אומר אם אני כזה, איפה זה היה עשר שנים? איפה? אני מניח שאם הייתי מורה שיש לו בעיה לכבד את סמכותו של המנהל שלו, הדבר הזה היה בא לידי ביטוי מתישהו, וזה מאוד מוזר". יש לך מושג מה הסיבה שיכולה להיות ליחס הזה? "לא, לאלוהים הפתרונים". כרגע המצב הוא שיש אי־הסכמות מהותיות בין הצדדים בעקבות השימוע שהפך לבירור. קליגר ועורכת דינו גבי לסקי דורשים מהעירייה וההנהלה לה ־ כריז רשמית על ביטול השימוע "והכרה חד־משמעית בהליך לא תקין ומבזה מב ־ חינת האופן שבו התייחסו למורה, ברמת זכויותיו הבסיסיות כמורה". "אני ממתין ומקווה לזכות במעט ובא ־ למנטרי שביקשתי", הוסיף קליגר. "חוסר היכולת מצידה של הנהלת בית הספר והחברה העירונית לבוא ולהגיד, 'תשמע אופן טיפולנו באירוע לא תקין'. לא שמענו אפילו משהו בכיוון, שום התנצלות מיני ־ מלית. אז הניסיון שלהם עכשיו להשחיר את שמי כדי לתקף את אופי התנהלותם רק מעמיק את הפגיעה". תלמידי ובוגרי בית הספר הרעיפו שב ־

הורים לתלמידים בבתי הספר השונים בצפון תל אביב, החלי ־ טו שעם כל הכבוד ללימודי

מתמטיקה ואנגלית הילדים שלהם צריכים להיות מעורבים בנושאים הבוערים על סדר היום ולצאת למחות נגד הרפורמה המשפ ־ טית שמקדמת הממשלה. וכך בכל יום שני, בזמן הלימודים ובאישור מנהלי בית הספר, יוצאים עשרות תלמידים מארבעה מוקדים בעיר: יהודה מכבי, כיכר בזל, כיכר רבין וכיכר מילאנו, ומפגינים יחד. "הכל התחיל בקבוצות הוואטסאפ הכי ־ תתיות", מספרת מיכל גת, ממארגנות המ ־ הלומדת בתיכון 15 חאה ובעצמה אם לבת הלומד בבית הספר היסודי 11 עירוני ה' ולבן אוסישקין. "הורים התחילו להביע את כעסם וזעמם על המצב וגם אני באופן אישי לא יכולתי להישאר אדישה. אז החלטנו לא ־ רגן הפגנה יחד עם הילדים. כי דמוקרטיה היא לא רק נושא בשיעורי אזרחות, היא מה שקורה בפועל, בזמן אמת. זוהי שעת צרה והילדים שלנו צריכים לקחת חלק פעיל במחאה כי זה העתיד שלהם וזה יותר חזק מכל שיעור אזרחות". המחאה שהחלה באוסישקין התרחבה לבתי הספר האחרים באיזור: בבלי ירושלמי, גרץ, ארנון, הר נבו, יהודה מכבי ועוד. השתתפות הילדים במחאה והיעדרותם משיעורים קיב ־ "אנחנו מלמדים את הילדים להפגין בכבוד ואין סיבה שהפגנה למען דמוקרטיה בקרב ילדי צפון תל אביב תצא משליטה. המשטרה ליוותה אותנו ושיתפה פעולה באופן מעולה עם המחאה שיצרנו"

11

ידיעות תל אביב, רמת גן ˆ 3.3.2023