צפון כרמיאל 25.02.22

יהודי, בגלל המנטליות והתרבות. לא חלילה מכוונה רעה, פשוט פחדו שיהיו בעיות בעתיד לילדים. ניסו לשכנע, אמרו שאולי לא ממש חשבנו על הכול, אבל אמ ־ רתי שאני אוהב אותה ורוצה להיות איתה. החיים שלי השתנו לגמרי ביום שהכרתי אותה. היום אוהבים אותה יותר ממני, גם בבית וגם האנשים בכפר. מי שאוהב יעשה כמוני, אפילו אם המשפחה לא בעד, ואחר כך כולם יבינו שזה טוב ונכון". ואיך האווירה בבית בתקופות מתו ־ חות? מוראד: "אנחנו די באותו ראש כשמדובר בפוליטיקה, שנינו חופרים על ביבי. אני ערבי ישראלי, שנולד כאן וחי כאן ומעורב בתרבות הישראלית". ורד: "מצחיק שבקטע הזה הוא הישראלי בינינו, ואני האמריקאית. כשקורים דברים בעזה או במהומות בערים המעורבות, יש דברים שהוא לוקח יותר ללב, ויש דברים שאני רואה יותר. כשישבנו מול הטלוויזיה וראינו מה קרה במהומות בעכו, מוראד אמר שהתושבים של עכו הרסו את העיר שלהם, הפגינו וגרמו נזק לעצמם. הלב שלנו עם כולם, אבל יש דברים שמבאס לראות. אנחנו מדברים פוליטיקה מהשבוע הראשון שנפגשנו, לא מסתירים כלום. אני חידשתי לו דברים והוא חידש לי, הוא לומד ממני על השואה ומלמד אותי דברים שלא לומדים בבתי הספר בישראל. אני שומעת ', חמותי היא ממשפחה 48 ממנו את סיפורי שהועברה מהכפר בסה (היום מושב בצת) .' 48 לכפר מזרעה אחרי "חשוב לדעת, היהודים צריכים ללמוד על התרבות הערבית, השפה וההיסטו ־ ריה הערבית באזור, והערבים צריכים ללמוד יותר על ההיסטוריה של היהודים בארץ ישראל. רבים מהם לא יודעים למה היהודים גורשו וחושבים שאנחנו סתם באים לכאן". שלוש שפות ילדיהם, ליליאנה (שש) ודילן (שלוש וחצי) דוברים שלוש שפות. מוראד: "הם מבינים מצוין עברית, ערבית ואנגלית. בגן מדברים בעיקר בעברית, בבית ורד מדברת אליהם באנגלית והם עונים בע ־ ברית, ואני מדבר אליהם בערבית והם עו ־ נים בעברית. ביניהם הם מדברים בעברית, ומשלבים מילים בערבית ואנגלית. ורד מבינה די טוב ערבית, אבל לא ממש יודעת את השפה". ורד: "כשהכרנו, מוראד היה גרוש ללא ילדים, וכשהתחלנו לדבר על ילדים משותפים, הוא שאל אם נגדל את ילדי ־ נו כיהודים או כנוצרים, ואני אמרתי 'חצי חצי'. חצי מבני הדודים של בארה"ב גדלו ככה. מבחינת מדינת ישראל, הילדים שלנו יהודים, מבחינת הכנסייה הקתולית הם נוצרים. אנחנו חוגגים חנוכה וכריסמס, פסח ופסחא. הנצרות והיהדות לא מאוד רחוקות זו מזו. "לפני חמש שנים, אחרי שליליאנה נו ־ לדה, עזבנו את נהריה ועברנו לגור בבית

ורד: "הסתרנו את הקשר עד שנדע אם הוא רציני, ולאט לאט אנשים הבינו. בכל אופן לא נרתעתי בגלל הדת, ידעתי שאנשים ידברו אבל לא היה אכפת לי" מוראד: "בגן מדברים בעיקר בעברית, בבית ורד מדברת אליהם באנגלית והם עונים בעברית, ואני מדבר אליהם בערבית והם עונים בעברית"

הצמוד לבית חמותי, וכולם קיבלו אותי בחום ובאהבה. אני בת בית כאן, ואנשים שנה 100 אוהבים את המאפייה שלנו. לפני המרכז העתיק היה המקום התוסס של תר ־ שיחא, ומאז ששכרנו את המקום אני מנסה לברר את גיל המבנים, אבל גם האנשים המבוגרים ביותר שאיתם אני מדברת יוד ־ עים רק לומר שלסבא שלהם היתה כאן חנות. לא הצלחתי למצוא אף היתר בניה, גוש, חלקה או כל רישום אחר, כי החנויות נבנו לפני קום המדינה". וגם שם המקום, "טופלו", הוא סיפור: טופלו היתה החתולה של השכנים, שורד שמרה עליה בילדותה. כשגדלה גילתה שזהו שמו של עץ שגדל בביצות הדרומיות בארה"ב, והדבורים מפיקות מפרחיו דבש שנחשב לנדיר ויקר. אתם מתכננים לגדול? מוראד: "היום כבר רוצים מאיתנו זכיינות, ואולי זה מה שיקרה בהמשך. נעשה את הדברים נכון ונגדל לאט. אפייה ללא גלוטן היא עסק לא קל. חומרי הגלם יקרים, ואנחנו מנסים להכין דברים טעי ־ מים במחיר הגיוני". ורד: "כל הילדות שלי היתה מעברים - מישראל לארה"ב, בתוך ארה"ב ובחזרה לישראל. קל לי להתאקלם מחדש ומצד שני, אין שום מקום שהוא בשבילי הבית. הבית שלי הוא במקום שבו המשפחה שלי נמצאת, ועכשיו הבית הוא בתרשיחא. "שומעים כאן פחות מכוניות ויותר פרות, ויש לנו בית פתוח שחברים אוהבים לבוא אליו, עם מרפסת גדולה ועציצי אוכמניות ופטל, ומסביב עצי זית ופרי. בהמשך אנ ־ חנו מתכוונים לבנות בכפר ורדים ולעבור לשם, כדי שלנו יהיו מטבח גדול ומזווה, ולילדים תהיה גינה גדולה ומגודרת, גן שעשועים קרוב וגם מדרכות, כי בתר ־ שיחא אין. בכפר ורדים יש יותר מרחב".

מדבקות של קיום משותף, ומאז שהיא נפ ־ טרה, לפני חודשים ספורים, אני נוסעת עם האוטו הזה. וכשסיפרתי לאבא על הקשר, הדאגה היחידה שלו היתה איך תתייחס החברה לילדים שייוולדו לנו. צריך לחשוב על הדברים האלה במדינת ישראל. כרגע הילדים שלנו בבועה של קיבוץ געתון, וגם מוראד מכיר את חיי הקיבוץ דרך העבודה במסעדת אדלינה. אבל ביום שייצאו משם, אני בטוחה שישמעו 'אבא שלך ערבי'. לא כולם כאן בראש פתוח". איך קיבלו אותך במשפחה ובכפר? "למשפחה של מוראד היה קצת יותר קשה עם הקשר שלנו, הם העדיפו שאתנצר כדי להקל על הכול. הסברתי שאני פחות מחוברת לדת, אבל כן מחוברת לתרבות שלי, ואני יהודיה. וכמו שלא ביקשתי ממוראד להתגייר, אני לא רוצה שיבקשו ממני להתנצר". מוראד: "אנחנו חיים במדינה שהדת מו ־ רגשת בה, לכן אמרו לי בבית שעדיף לי לקחת נוצרייה, ולורד עדיף שתחיה עם

במסעדה, ואני היססתי. אם הייתי פוגשת אותו במסיבה, לא היתה התלבטות, אבל בעייתי לצאת עם מישהו שאתה עובד איתו. הסתרנו את הקשר עד שנדע אם הוא רציני, ולאט לאט אנשים הבינו. בכל אופן לא נרתעתי בגלל הדת, ידעתי שאנשים ידברו, אבל לא היה אכפת לי". מדבקות על מיצובישי ומה אמרו בבית? "לא חששתי מזה בכלל, להורי יש המון חברים ערבים, והם לא מתעסקים בדת. אחותי היתה בקבוצה של ילדי שלום. אני לא הייתי מאוד פעילה בתחום, אבל הכרתי את עצמי והיו לי דעות מוצקות וברורות. "שבועיים אחרי שהתחלנו לצאת, סיפר ־ תי לאמא שיש בחור שעובד איתי במטבח, שאני מאוד מחבבת. היא שמחה. אמא היתה פעילה בנשים עושות שלום והלכה להפג ־ נות, מבחינתה זה היה פשוט עוד צעד קדי ־ מה. על המיצובישי הוורודה שלה תמיד היו

adyg@012.net.il אדי גל: miritst0201@gmail.com מירית סטרומצה: shahaf.dikla@gmail.com דיקלה שחף nadav.shaha@gmail.com נדב שהרבני: neta.mag1@gmail.com נטע פלג:

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: סיגל רגב עורכת ראשית: ליאתשרון מנכ"לית:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה © אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:

7

ידיעות הצפון, כרמיאל ˆ 25.2.2022