ידיעות הנדל"ן

קווים לדמותו של העשור הבא

ל

מ

ה

ח

ד

ש

ו

ק

ב

נ

ה

צילום: נועם חן צילום: יובל חן

ליאת דנינו, סמנכ"לית שיווק ומכירות בחברת אלמוגים

מתכננים גבוה אם ישאלו את הישראלי המצוי מהי העדפת המגוריםשלו, הרי שהתשובה עדיין תהיה בית צמוד קרקע. אלא שבעשור האחרון החלום על רכישת דירה נהיה קשה להשגה, לא כל שכן בית פרטי. בישראל כולה עתודות הקרקע מוגבלות. גם האוכלוסייה צומחת במהירות. על־ פי תחזיות הלמ"ס, אוכלוסיית המדינה מיליון התושבים בסוף 10 תחצה את מיליון, 15 יתגוררו כאן 2047 . בסוף 2024 20־ המספר יאמיר ל 2065 ואילו בשנת מיליון תושבים. כל עוד קיים פער גדול בין רמות הביקושים לרמות ההיצע כתוצאה ממחסור חמור בקרקעות בשוק החופשי, וקצב גידול האוכלוסייה מואץ, הרי שגם בעשור הקרוב נראה עליות במחירי הנדל"ן למגורים. ולכן, בדומה למדינות רבות בעולם, בנייה צמודתקרקע לא תוכל לעמוד במבחן המציאות, ותכנון המגורים יתבסס על בנייה לגובה, כשהוא חייב להיות נכון ומוקפד מאוד, כזהשמספק במפלס הרחובות פתרונות טובים. הבנייה לגובה תאפשר חיסכון בקרקעות והגדלת היצע הדירות, ולא פחותמכך תבטיח את השמירה על עתודות הקרקע לדורות הבאים. היא גם תביא לשינוי בסביבת המגורים, כאשר מסחר, משרדים ומגורים ישכנו תחתקורת גג אחת, וזה לא עתיד רחוק: אין כיום מתחם מגורים מתוכנן שלא מדברים בו על עירוב שימושים. השימוש בטכניקה אדריכלית זו הופכת את המתחם לקהילה קטנה, המציעה מגוון שלםשל שימושים ברדיוס קטן ומבטלת את הצורך להניע את הרכב. כך אדם יכול ללוות בבוקר את הילדים לגן שבמתחם, לעלות הביתה להתארגן, לרדת כמה קומות ולהגיע למשרד. בערב הוא יירד לקניות במרכז המסחרי, ומאוחר יותר יבלה בפאב השכונתי. כדי לענות לחוסר היכולת בקרב שכבות מסוימות, כדוגמת זוגות צעירים, להתגורר במגדלים, הממשלה צריכה לדאוג לכך שבכל פרויקט חדש יוקצה חלק מהדירות לדיור בר השגה על ידי סבסוד של חלק מעלויות המגורים, כנהוג בעולם. אני צופה, שגם בפריפריה נראהשינוי תפיסה - מבנייה צמודתקרקע לבנייה לגובה. פיתוח התשתיות (כבישים, רכבות) המואץ הידק משמעותית את הקשר עם הפריפריה, הביא אליה זוגות צעירים, וכבר עתה הרשויות בפריפריה משכילות להבין, כי הבנייה לגובה היא אמצעי לצמצום הפערים הכלכליים. זאת באמצעות התייעלות וחיסכון בתקציבים המיועדים לתחזוקתמערכותשל תשתיות, בינוי, פינוי אשפה, ביוב ומים, מדרכות וכדומה.

פרויקט השכרה ארוכת טווח בשכונת מורשה ברמת השרון של קבוצת אביב

ארוך זה הביטחון של המשפחה הצעירה שלא תצטרך לעבור דירה כל שנה־שנתיים. למשפ ־ חות עם ילדים במערכות חינוך זה נושא רגיש. מתווה של שכירות מוגנת שעשוי להתפתח יגביל את קצב עלייתמחירי השכירות ויאפשר מגורים באותה דירה לשנים רבות. זה יאפשר לקרוא גם לדירה שכורה בית. תופעה נוספת, שתלך ותתפתח לדעתי, היא הריסה ובנייה של מתחמי ענק בעיקר בפריפריה. שכונות ישנות בעלות צפיפות נמוכה יהפכו למגה פרויקטים. עם זאת, בערי המרכז לא יהיה חדש והמחי ־ רים ימשיכו לעלות. בקצב הזה - הן תתעצבנה כדיור לעשירים בלבד". עליות מחירים תלולות ידחקו רבים לשכירות "המדינה יצרה בשנים האחרונות מחסור חמור בקרקעות, ובמ ־ קביל חלה ירידה תלולה בהתחלות בנייה, שמשפיעה דרמטית על היצע הדירות הח ־

סמנכ"לית השיווק רקפת להב, דשות", כך בקבוצת אלמוג. להערכתה, נמשיך לראות עליות מחירים תלולות מהסיבות הבאות: "רוב החברות בשוק יסיימו את השנה עם מחסור בדירות זמינות למכירה, מה שיוביל לכך שחברות ימשיכו לרדוף אחר קרקע לבנייה, בעיקר כאלה שלא נכנסו לתחום ההתחדשות העירונית ואין להן אופק לק ־ רקע זמינה בשנים הקרובות. הביקוש יתרחב מעבר ליישובי המרכז ויהיה כלל ארצי ולכל סוגי השיווקים של המדינה". להב גורסת, כי יותר ויותר צעירים ומשפחות ישכרו דירות הן בשל עליית המחירים והן בשל הגידול בכמות הדירות להשכרה. לדבריה, "תחום הדיור להשכרה יתחזק ככל שייכנסו יותר חברות לתחום, וככל שיימשכו שיווקי הק ־ רקע לדיור להשכרה מצד המדינה. החברות הגדולות מבינות שהמחירים הגיעו לרף גבוה ויצאו מהישג ידם של אחוזים משמ ־ עותיים באוכלוסייה, ולכן בעתיד הקרוב זאת תהיה האלטרנטיבה היחידה עבור צי ־ בור גדול. הגיע הזמן שישראל תהיה מדינה

מודרנית עם פתרונות מגורים, הכוללים שכירות מפוקחת לטווח ארוך. יש רק לק ־ וות ששיווק קרקעות להשכרה לא יבוא על חשבון שיווק קרקעות למגורים, כדי לא לצמצם את מלאי הקרקעות לבנייה המוגבל ממילא". שינוי בהסכמי הגג ומעבר מאיחוד רשויות לאשכולות יישובים ת � עומדת לשנות את ה z "התנהלות דור ה ־ נהלות ענף הנדל"ן בעשור הבא", כך סבורה ממתגת ערים ונדל"ן, עו"ד שיר הספרי, "הצעירים חדורי מוטיבציה להשקעה בנדל"ן, ונוכח שינוי דפוסי חיים ואורח חיים אני סבו ־ רה שנראה מגמה של כניסת יותר משקיעים לנדל"ן. מדובר באנשי הייטק, טכנולוגיה ועוד שיזניקו את כלכלת המדינה ובתוך כך את שוק הדיור. הכנסתם גבוהה יותר בעש ־ רות אחוזים מאלו שהכרנו עד כה, והדבר מגביר את רמת הביקוש, בעיקר להשקעות נדל"ן". הספרי מתייחסת גם לשני מהלכים נוספים שעלו על הפרק בשנים האחרונות: איחוד רשויות מחד והסכמי הגג מנגד. בכל הקשור לאיחוד הרשויות צופה הספרי, כי המגמה כעת היא לכיוון אחר: "הדעה הרווחת בציבור היא שאיחוד רשויות יש בו כדי לייצר התייעלות וחיסכון, אבל מחקרים מראים שזה לא בהכרח נכון. עם כינונה של הממשלה הח ־ דשה החלה להתגבש רפורמה שתשים דגש על שיתופי פעולה אזוריים בין רשויות מקו ־ מיות סמוכות, וביזור סמכויות ממשלתיות לאשכולות יישובים. בכך למעשה בוטלה החשיבה לאיחוד. ההבנה כי אין יתרון לאיחוד רשויות מובילה לרפורמות אזוריות שישמרו את הייחודיות של כל רשות ואת סמכויותיה בתחומים המקומיים והקהילתיים, לצד מרחב אזורי שיעסוק בפיתוח כלכלי, חבר ־ תי וסביבתי". לגבי הסכמי הגג סבורה הספרי שהתוכנית המקורית נכשלה ושההסכמים העתידיים, אם יהיו, יפנו את הדגש לנושא ההתחדשות העירונית: "השלטון הנוכחי

מבנה בסכנת קריסה בבני ברק

- יום שישי, י"ג בטבת תשפ"ב 17.12 .21 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 8 6