ידיעות הנדל"ן

המהפכה התעשייתית

הדירה, לצד בידוד תרמי ואקוסטי. מכיוון שכל הבנייה הפנימית היא מגבס, אין כל שימוש בטיח בדירה. "שיטת 'הבנייה הקנדית' נהוגה בעולם המערבי, אך בישראל פחות", מסביר פליישמן, "אפשר למצוא אותה בעיקר במגדלי היוקרה בתל אביב. זאת מפני שהיא דורשת מיומנות וניסיון ייחודיים, שחסרים לרוב קבלני ביצוע שלד וגמר בישראל. לשיטה זו יתרונות רבים - היא איכותית ומהירה יותר, מאפשרת גמי ר שות תכנונית, בידוד תרמי ואקוסטי מקסימלי, טיפול יעיל יותר בנזילות או ליקויים בצנרת, ולצד זאת היא מאפש ר רת תחזוקה זולה יותר לדייר ותיקונים בזמן מהיר וללא פגיעה בשגרת החיים. חברת מגיל, שותפתנו בפרויקט, בנתה כך פרויקטים רבים בקנדה, ובישראל בנינו יחד בניין אחד בשיטה זו, ועכשיו בונים את השני. השיטה מאפשרת טי ר פול בבעיה בדקות בודדות וללא פגי ר עה במהלך החיים בבית. אימוץ השיטה מוביל ליתרונות רבים בבנייה ולחיסכון אנרגטי". מאיר שמחה, סמנכ״ל הנדסה ותכנון בח ר ברת אזורים, מדגים כיצד החברה פועלת בכיוון התיעוש, ומה היתרונות: ״עוד בת ר קופת הקורונה, ועכשיו בעקבות המלחמה, ענף הנדל"ן הבין את החשיבות של צמ ר צום התלות במשאבי כוח האדם המוגב ר לים בארץ, ולכן הוא צועד לכיוון תיעוש הבנייה. הפרויקט הראשון בחברה שנבנה בשיטת חיפוי חדשנית, הוא הרצליה הילס, ו � יחידות דיור מח 600 ובמהלכו נבנו כ ר פות באריחים מתועשים ובתלייה 'יבשה', כאשר החיפוי מבוצע לאחר יציקת הקירות בצורה מדויקת ונקייה. מעבר ליתרונות הגדולים של התיעוש, יתרון משמעותי נוסף הוא הבידוד התרמי בבנייה בשיטת חיפוי חיצוני לקירות הדירה. זה אפקטי ר בי יותר, חוסך באנרגיה ומגדיל את נוחות השהייה בדירות". גם ליאת כהן ינקלביץ, סמנכ"לית תפעול ראשית של קבוצת מנרב, מתייחסת לאפ ר שרויות הקיימות כבר היום: "ענף הבנייה העולמי צועד לקראת תיעוש משמעו ר תי ויחד איתו גם הענף בישראל. דוגמה אחת לכך היא שימוש בחדרים רטובים מוכנים, שמיוצרים במפעלים מתקדמים, תחת בקרת איכות מוקפדת. החדרים הללו מאפשרים רמה גבוהה של ביצוע, קיצור לוחות זמנים וצמצום תקלות שמאפיינות את עולם הבנייה, כמו רטיבות. דוגמה נוספת היא השימוש בסריקות באמצעות טכנולוגיית הלייזר ומידול תלת ממד לצורך ניהול פרויקטים משלב התכנון, דרך שלב הביצוע ועד לתחזוקת המבנה. העזרים הטכנולוגיים הללו מאפשרים לנו לתכנן טוב יותר, להתייעל תוך כדי בנייה, לצפות תקלות וחסמים ולטפל בהם בזמן אמת, לנהל נכון את כמויות החומרים ובכך להוביל לחיסכון ולהשיג רמת גימור טובה. לסיכום, השוק הישראלי מתקדם, מתעניין בטכנולוגיה המתפתחת וצמא לה, וגם היזמים והעובדים נחשפים לאוטומציה  ומכוונים אליה".

צילום: לביא צילום

"שיטת חיפוי חדשנית". פרויקט הרצליה הילס במערב הרצליה

"ישראל מפגרת בתיעוש הבנייה" דו"ח של בנק ישראל מעלה, כי בהשוואה בינלאומית ישנו פיגור ברמת התיעוש והחדשנות בענף הנדל"ן בישראל. חסמים בולטים בהטמעת חדשנות הם מידה מוגבלת של ידע בתחום, צורך בתיאום בין גורמים רבים ורגולציה לא מתאימה. בדו"ח מעלים את השאלה האם דרושה מדיניות פעילה יותר לאימוץ טכנולוגיות ותיעוש בענף הבנייה, ומנסים להשיב על ידי ניתוח של ארבעה היבטים שונים. להלן הניתוח והמסקנות של בנק ישראל בנושא: ייתכן שהזמינות של עובדים לא-ישראלים זולים ומחסור בעובדים מיומנים מסבירים את המוטיבציה תעסוקה - הנמוכה של חברות לקדם השקעה בהון פיזי ובחדשנות. במקביל, התלות בעובדים לא-ישראלים היא מקור לחוסר יציבות בענף, שאותה יש להביא בחשבון במדיניות התעסוקה. לממשלה יש תפקיד חשוב בהכשרת כוח אדם מיומן לענף, שאותה יש לתאם עם הפעלת כלי מדיניות אחרים בנושא. - הממשלה יכולה להסיר חסמים הפוגעים ביעילות, באמצעות ביטול רגולציה עודפת שמגבילה אימוץ חסמים חדשנות, או באמצעות נקיטת רגולציה חדשה במקרים שבהם זו עשויה להגדיל את התיאום הן בין החברות בשוק והן בין החברות לבין גורמים נוספים כגון רשויות מקומיות (למשל סטנדרטיזציה של תהליכי התכנון). הממשלה יכולה לסייע גם בהפגת חששות של הצרכנים, באמצעות הנגשת מידע על שיטות בנייה חדשניות. יצירת ביקושים של הממשלה לבנייה חדשנית, לפחות לזמן מוגבל, עשויה גם היא לתרום לפיתוח שוק "בוגר" של בנייה חדשנית, כפי שנעשה במדינות אחרות. סבסוד לזמן מוגבל של קידום תיעוש וחדשנות, בפרט עבור חברות קטנות ובינוניות, סבסוד הטמעת חדשנות - עשוי להועיל לקידום החדשנות, תוך תיאום התמריצים עם מדיניות ההעסקה של לא-ישראלים. בחדשנות בבנייה טמונות תועלות חיצוניות שחברות הבנייה אינן מביאות בחשבון: צמצום השפעות חיצוניות - בכמות פסולת בניין ונזקי רעש, הפחתת זיהום בקרבת האתרים ושיפור הבטיחות באתרים.

באופן דרמטי ולהפחית עלויות. עם זאת קיימים מספר חסמים העלולים למנוע את השינוי. דפוסי חשיבה מסורתיים, מור ר כבויות רגולטוריות, הוצאות ראשוניות גבוהות, אי ודאות לגבי הביקוש והתנג ר דות לשינוי מציבים אתגרים משמעותיים. לכן מדיניות הממשלה בזירה זו היא מרכ ר זית. עידוד מחקר ופיתוח, הסרת חסמים, גידור סיכוני ביקוש ותמרוץ שיטות בנייה מתועשות הם צעדים חיוניים". "מיומנות וניסיון ייחודיים" אורי פליישמן, סמנכ"ל שיווק ומכירות בקבוצת לוינשטיין, מציג שיטה שהחברה

כבר מיישמת בשטח. קבוצת לוינשטיין, בשיתוף חברת מגיל, בונות בשיטה זו , מגדל 2 בנתניה את פרויקט מגדל הצוק ב � קומות. מדובר בשיטת "ה 26 מגורים בן נייה הקנדית", שבה בונים בבטון את כל שלד הבניין ואת הקירות המפרידים בין הדירות, ובניגוד לשיטה הקונבנציונאלית, לא משתמשים בבלוקים כלל. בנוסף כל קירות המעטפת של הבניין מחופים מבפ ר נים עם קירות גבס, הקירות הפנימיים של הדירה נבנים ממחיצות גבס כפולות, ונב ר נית תקרת גבס מונמכת מתקרת הבטון. בין קירות הגבס ומעטפת הבניין וכן בין מחי ר צות הגבס הפנימיות ומעל התקרה המונמ ר כת מותקנות תשתיות החשמל והמים של

בעוד בעולם מתקדמים לשימוש בבנייה מתועשת בפרויקטים רבים, בארץ מש ר תמשים בה בעיקר בפרויקטים מוסדיים. אני חושב שברגע שחברות הבנייה יבי ר נו את ההתקדמות שהבנייה המתועשת עוברת בעולם ויתחילו לאמץ אותה בי ר שראל, נוכל להתחיל לראות ניצנים של שינוי תפיסתי, ומשם הדרך לשימוש נפוץ בבנייה מתועשת בפרויקטים למגורים תהיה קצרה ומהירה. חשוב להבין, הבנייה המתועשת יכולה לאפשר לבנות קומה אחת במגדל בכארבעה ימים. באתר בנייה ממוצע כיום נדרשים מאות עובדים שו ר נים, ובבנייה מתועשת יידרשו כעשרות עובדים בלבד". ר � , פלטפו CivicLabs יוגב קציר, מנכ"ל מה טכנולוגית ועסקית בבעלות משותפת Impulse Partners של קבוצת ברן, , סבור כי SHIBUMI וקרן ההון סיכון רוחות הדיגיטציה והתיעוש כבר מנש ר בות בתחום הנדל"ן. לדבריו, "הרעיון של תיעוש בנייה אינו פנטזיה עתידנית, אלא אפשרות מוחשית. התעשייה יכולה לייעל תהליכים, לשפר את הפרודקטיביות

אורי פליישמן: "השיטה הקנדית מאפשרת טיפול בבעיה בדקות ללא פגיעה במהלך החיים בבית. אימוץ השיטה מוביל ליתרונות רבים ולחיסכון אנרגטי"

- יום שישי, י"א בניסן תשפ"ד 19.04 .24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 76