ידיעות הנדל"ן

זול יותר באופן חלקי, בין היתר בשל מבנה ענף הבנייה, שכאמור, רובו מבוזר ומשורשר, הרבה מאוד קבלנים קטנים ובינונים, שלהם אין כדאיות כלכלית להטמיע טכנולוגיות חדשות לאור זמינות כוח עבודה זול וחוסר כוח אדם מיומן, וכן הימשכותם של תהליכי התקינה והרגו ־ לציה בישראל בכל הקשור לחומרי בנייה ושיטות בנייה חדשות. מחקר של המכון לחקר הבנייה הראה שיש כדאיות כזאת יח"ד, לכן בעיקר חברות 1,000־ החל מ גדולות מאמצות טכנולוגיות אלו. נוסיף לכך את העובדה שמכרזי רמ"י הולכים לכיוון של חלוקת יח"ד בכל מכרז לכמה שיותר קבלנים, כדי להקטין את הריכו ־ זיות של החברות הגדולות. כך למעשה נותרים מעט מאוד פרויקטים שיש בהם כדאיות המאפשרת השקעה בתיעוש.

ממחסור להזדמנות מאת: מיכל ארן, מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון ענף הבנייה מצוי במשבר, זאת כמובן מבלי לקחת בחשבון את נקודת הפתיחה המאתגרת עוד טרם המלחמה, נוכח העלאות הריבית. מצב זה דורש שינוי תפיסה של כלל הגורמים הרלוונטיים לענף. לענף הבנייה משקל משמעותי באיתנות המשק הישראלי; משקל ומשקל תוצר הענף 13%־ פדיון הענף מסך הפדיון במשק הינו כ . כמו כן בנקים רבים במדינה 8%־ בתוצר המקומי הגולמי - כ מבססים את השקעותיהם על נדל"ן. רוב הייצור בענף מבוצע בעיקר באמצעות עובדים ופחות באמצעות הון, והפריון בו נמוך. ממחקר שכלל השוואה בינלאומית בנושא עלה, כי סיבת הפריון הנמוך בענף הבנייה בעולם ושחיקתו לאורך זמן נובעת לרוב מהיעדר סטנדרטיזציה בפרויקטים, הבדלים באופן הייצור והשוני בשיפורים הטכנולוגיים, בד בבד עם רגולציה כבדה, זאת כמובן לצד תפוקת כוח העבודה. לכן יש לפעול בשני אפיקים מרכזיים; הראשון והמיידי - הבאת כוח עבודה מיומן, בין שבאמצעות עידוד תעסוקה מקומית או בהבאת עובדים זרים. אלה פעולות שהמשרד מוביל כיום, וכוללות הכשרות, הגדלת מכסות העובדים הזרים, הרחבת מאגר חברות ביצוע זרות ועוד. האפיק השני והאסטרטגי - תחילת תהליך של פרידה מהבנייה הקונבנציונלית וקידום והטמעה של טכנולוגיות חדשניות בענף. התפיסה צריכה להשתנות, ומדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך עם התלות הגבוהה שלה בכוח עבודה בענף לאורך זמן. כוח העבודה המקומי מוגבל מאוד, וישראל מושפעת רבות ממצבה הגיאופוליטי ומיכולתה לכונן הסכמים בילטרליים עם מדינות בזמנים שונים. עלינו לבנות מהיר וחכם יותר, באמצעות הטמעת שיטות בנייה מתועשות. אני מאמינה, כי הטמעה של שיטות אלו תצמצם את כמות העובדים הנדרשת, תאפשר מעבר של כוח העבודה מאתר הבנייה אל המפעל, עם סביבת עבודה בתנאים נוחים, מיקום עבודה יציב מבחינה גיאוגרפית והתפתחות מקצועות חדשים, שיכולת הגיוס המקומית בהם גבוהה. יתר על כן, כניסת טכנולוגיות חדשניות לענף תביא לכניסתם של אנשי/נשות מקצוע מתחומים שונים, כגון הנדסת חשמל, מערכות, מדעי המחשב, מכניקה ועוד, שיוכלו להשתתף יחד ביוזמות ליצירת טכנולוגיות בנייה חדשות בתוך ישראל. בימים אלו בונה יחידת החדשנות באגף בכיר לאסטרטגיה ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון תוכנית מקיפה להטמעת חדשנות בענף. התוכנית תכלול תמרוץ להקמת מפעלי ייצור מקומיים של בנייה מתועשת, תמרוץ חברות סטרטאפ בשלבים שונים, עידוד ותמרוץ קבלנים לעשות שימוש בבנייה מתועשת, בין השאר במכרזים

הבינוניות והקטנות יכולות לאמץ אליהן פתרונות חדשניים שעובדים. חדשנות בבנייה יכולה לתת מענה חלקי למשבר כוח האדם בענף ולאפשר לקהלים חד ־ שים, כגון חיילים משוחררים או חרדים, להצטרף למעגל העשייה". "החסם העיקרי - תפיסות שגויות" אהוד דנוך, מנכ"ל קבוצת אקרשטיין, מציין, כי בכמה מדינות הבנייה המתו ־ עשת כבר הפכה לשיטה הנפוצה והמו ־ ערכת: "בריטניה למשל, בולטת ביותר באימוץ הבנייה המתועשת לטובת בניית מגדלי מגורים, בתי מלון ומגדלי מש ־ רדים. היתרונות בבנייה כזו הם רבים - תהליך הבנייה יהיה קצר באופן משמעו ־ תי, התוצאות יהיו מדויקות הרבה יותר

יוסי בן אליעזר: "החסמים העיקריים בתיעוש הבנייה נובעים מכך שאין גוף אחד מתכלל שרואה את התהליך לרוחבו ולעומקו"

כדי לשנות את התמונה על הממשלה לסבסד את הטמעת החדשנות". יוסי בן אליעזר, סמנכ"ל הנדסה באפ ־ ריקה ישראל מגורים, מתייחס לחסמים המונעים תיעוש: "החסמים העיקריים בתיעוש הבנייה נובעים מכך שאין גוף אחד מתכלל שרואה את התהליך לרו ־ חבו ולעומקו. ברמת הרגולציה יש ריבוי משרדים מעורבים, כמו משרדי העבודה, הכלכלה והפנים, אבל אין מי שיסנכרן ויפעל להסרת חסמים. לחברות הגדו ־ לות יש יתרון בתחום החדשנות, בזכות השותפים הטבעיים שלהן; הן עובדות עם קבלנים מובילים, המשלבים חדש ־ נות יומיומית בעבודתן, ובכך החברות

מאשר בבנייה מסורתית, יידרשו פחות עובדים - מה שרלוונטי מאוד לישראל שמאופיינת במחסור תמידי בכוח אדם בענף הבנייה וכמובן, ברמה הלאומית האסטרטגית, הבנייה המתועשת תסייע להתמודד עם המחסור בדיור ותביא לצמצום הפערים באופן יחסית מהיר. החסם העיקרי נובע, בעיניי, מתפיסות שגויות, גם חברות הבנייה וגם

הלקוחות נוהגים לחשוב שבנייה מתועשת שוות ערך לבנייה טרומית , ולכן 50 משנות ה־ יש בישראל פער ידע משמעותי בתחום זה.

ממשלתיים, אימוץ תקינה בינלאומית, בניית תשתית במיזמי BIM־ דיגיטלית נדרשת בדגש על שימוש ב הבנייה ועוד. סעיפים מתוכנית זו נמצאים בהחלטות הממשלה החשובות שהוביל המשרד בתקופה האחרונה, בדגש על תוכנית הנדל"ן מתחילת חודש פברואר.

מדובר בשינוי שענף הבנייה משווע לו שנים רבות, ועכשיו, בעקבות המלחמה, זה צו השעה. מיכל ארן צילום: שרון לוין

75 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | - יום שישי, י"א בניסן תשפ"ד 19.04 .24