ידיעות הנדל"ן

נית צרפתי צבי ובניו, מאיר גם צד אחר של המגמה: "מחד קיים יתרון גדול בזה שאתה מתחיל להתנהל בפרויקט מול דיירים שלמדו את ההיבטים השונים הקשורים בתהליך שאליו הם צפויים להיכנס, ועל פניו, מגובשים מאוד לצאת לדרך. שהרי ידוע שהשלב המורכב והמאתגר ביותר ביציאתו של פרויקט לדרך הוא להגיע לשיעור גבוה של בעלי זכויות שנתנו את הסכמתם. מאידך לעי ־ תים התהליך שהדיירים עושים לבדם מיותר ומביא לאפקט הפוך לגמרי; לא פעם ניתן לראות שהצוות שצפוי ללוות את הדיירים בתהליך, לא נכנס לעומק הנושאים הכרוכים בו, בין היתר בחינת ניתוח זכויות תוכניות מאושרות, המ ־ דיניות של הרשות המוניציפלית ועוד. הצוות בעצם גורם לכך, שבעלי הזכויות מקבלים תמונה לא נכונה של מה צפוי להם בפרויקט. יתרה מזו, הדיירים גם לא מודעים להשלכות הכלכליות שיתווספו לאורך התהליך מההיבט של היזם. כך נוצר מצב, שבו היזם ערך את כל הבדי ־ קות המקצועיות המקיפות, ומגיש להם את הצעה הכי טובה מול הזכויות שלהם, אבל בקרב הדיירים נוצר רף ציפיות גבוה, הרבה מעבר למה שניתן לתת להם בפועל, וזה גורם לשיתוק של התהליך. המלצה שלי במצב כזה היא לקחת אד ־ ריכל שמלווה יזמים או עובד מול ועדות תכנון. יש לו יכולת לראות את התמונה הרחבה, וכך לנתח את כל המשתנים הנ ־ דרשים כדי שפרויקט מורכב כל כך יוכל לצאת לדרך". דויד קבסו, סמנכ"ל פיתוח עסקי ואח ־

כלל הדיירים, גם אלה שמתנגדים לתה ־ ליך או שמציגים דרישות שונות, אשר בידם היכולת לגשר ולמצוא פתרונות יצירתיים במקרים של התנגדויות. לעי ־ תים רבות ארגז הכלים שבידיהם מאפשר להם לדעת לפצח את ההתנגדויות ולה ־ בין את הצרכים השונים של הדיירים, מה שמקדם את התהליך ומאפשר לו להת ־ קיים ללא דחיות ועיכובים". רונית אשד־לוי, מנכ"לית אפריקה הת ־ חדשות עירונית: "בעלי הדירות בשנת י � שונים במידה ניכרת מבעלי הד 2024 שנה, ולטובה. כיום הם 15 רות לפני מבינים שהם בעלי הקרקע, ומציבים קריטריונים שעל היזם לעמוד בהם. הם נעזרים באנשי מקצוע מתאימים ולא חוששים להציב תנאים חיוניים למי ־ מוש הפרויקט, כמו בחינת האיתנות הפיננסית של היזם, ניסיונו בהשלמת פרויקטים דומים ובקידום תב"עות מול הרשויות הרלוונטיות. פינוי־בינוי נועד בראש ובראשונה להציל חיים, כשהפ ־ רויקטים יוצרים מלאי חדש של דירות ממוגנות ומעניקים לבעלי הזכויות די ־ רות עם ממ"דים. החשיבות של זה רבה, ולעיתים, במסגרת המו"מ, נראה שבעלי הזכויות שוכחים את המטרה האמיתית והעליונה של הפרויקטים. יש לנהל

ג'וליאן סטרוסטה: "השוק ממשיך להתפתח, וכולם לומדים להתנהל בזירה. רק הזמן יגיד אם ההתארגנויות האלו מאיצות את התהליך או דווקא מעכבת אותו"

ההתחדשות העירונית".

מו"מ לגיטימי ולשפר את תנאי העסקה, אך גם לזכור שישנם גורמים דרמטיים שאסור להתעלם מהם, כמו איתנות פי ־ ננסית וניסיון היזם". צחי סופרין, סגן יו"ר דירקטוריון קבו ־ צת סופרין, מציין שהמגמה מבורכת ואף מסייעת לתהליך: "העובדה שבעלי הדירות מאוגדים ויודעים מה הם רוצים עוזרת מאוד לפרויקט ומקדמת אותו. חשוב לזכור תמיד שפרויקט התחדשות עירונית הוא סוג של שותפות בין בעלי דירות ליזם. ככל שתיאום הציפיות בין הצדדים מוגדר יותר מראש, כך גם הסי ־ כויים להצלחה גבוהים יותר. אם שימוש בעורך דין מסייע לדיירים להתאגד, זה מבורך ולא משנה באיזה שלב הוא נבחר. האמון בין הצדדים הוא הדבר הכי חשוב להצלחה של קידום פרויקט בתחום

להקפיד לבחור גורמים מנוסים איל טישל, סמנכ"ל התחדשות עירונית באזורים, סבור אף הוא שהמגמה חיובית ומעניק כמה דגשים חשובים: "היוועצות עם גורמים מקצועיים במיזמי התחדשות עירונית היא דבר מבורך, מכיוון שבע ־ לי הדירות אינם בעלי מומחיות בתחום, ולרובם זאת אחת העסקאות המשמעו ־ תיות ביותר בחיים. יחד עם זאת חשוב לשמור על איזון, מכיוון שריבוי יועצים עלול ליצור סרבול והאטה של התהליך, שהוא גם ככה ארוך, מורכב, עם הרבה שותפים (הדיירים הוותיקים) ועם הרבה מאוד אילוצים (תכנוניים, כלכליים ומ ־ שפטיים), דבר שעלול לעכב ואף לטרפד את הפרויקט. בשעה שבעלי דירות בוח ־ רים מספר יועצים, נקודת המוצא שלהם צריכה להיות שבעלי המקצוע שבחרו, שהם בהחלט הכרחיים בכל פרויקט התחדשות עירונית, יעשו עבודה טובה בבחירת יזם בעל יכולות, ניסיון ומומ ־ חיות לקדם את הפרויקט בצורה הטובה ביותר עבורם". איתמר פיטל, סמנכ"ל התחדשות עירו ־

ניב רום: "דיירים מיודעים ומאורגנים הם שותפים טובים יותר לתהליך, ובטווח הארוך זה מסייע להאיץ את הפרויקט קדימה ולייצר הידברות והבנה"

צילום עמי לאור

101 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | - יום שישי, כ"ד באלול תשפ"ד 27.09.24