ידיעות הנדל"ן

shutterstock, ai צילום:

לכאורה, לסיוע במימוש הפרויקט. מצד שני רמ"י מעניקה לעצמה מעמד של 'שותפה' כמעט בכל פרויקט כזה, מה שמכניס את היזמים למערכת כלכלית סבוכה ומכבידה. בעקבות ההחלטה, במקום לצמצם חסמים אנחנו חוששים כי העלויות רק ילכו ויתפחו. קרקע משלימה זה לא מתנה, היא חיונית למי ־ מוש הפרויקט, וכעת גם נוספות דרי ־ שות כספיות חדשות כלפי היזם, שיכ ־ בידו יותר על כלכלת הפרויקט. מעבר לכך נוצר חוסר ודאות לגבי פרויקטים שכבר נמצאים בתהליך, האם התקנות החדשות חלות עליהם רטרואקטיבית? מה הוראות המעבר? כל עוד אין תשו ־ בות ברורות, קשה מאוד לקדם מהלכים בפועל. אנחנו עוד בשלב של למידה והסתגלות להחלטה, וקשה לדעת האם מדובר בשינוי שיחולל מהפכה או בעוד חסם בתחפושת של פתרון". אמיר הלר, משנה למנכ"ל קבוצת אל ־ מוג: "הסיוע של רמ"י בהקצאת קרקע משלימה הוא אחד הכלים, אך אינו יכול לעמוד בזכות עצמו באופן שבו הוא מתקבל כיום, ועל כן ראוי לדייק אותו יותר. למשל במקום ההנחה שקיימת ברכישת הקרקע 80% היום של עד

,Tax Credit במזומן או במנגנון של שיאפשר לפרויקט להיות כלכלי מל ־ כתחילה. ללא השקעה תקציבית מצד המדינה, לא תהיה התחדשות מחוץ לגבולות אזורי הביקוש, לא היום ולא בעתיד". עומר גוגנהיים, משנה למנכ"ל פיתוח עסקי והתחדשות עירונית אשטרום מגורים, מנתח אף הוא את ההחלטה של רמ"י: "על פניו, ההחלטה של רמ"י נועדה לתת מענה לפרויקטים של הת ־ חדשות עירונית מחוץ לאזורי הביקוש, בעיקר באמצעות קרקע משלימה, אבל בפועל יוצרת יותר סימני שאלה מפת ־ רונות. מצד אחד מדובר בצעד שמכיר בקושי לממש פרויקטים מחוץ לאזורי הביקוש, ומנסה לאפשר מודל חדש,

קנים בענף, שחושבים אחרת. סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, תומר צליח, תוקף את ההח ־ לטה של הממשלה להחזיר את הפתרון הזה למרכז הבמה: "אין שום בשורה בה ־ חלטת רמ"י. הפתרון היחיד הוא סבסוד ישיר. החלטת רשות מקרקעי ישראל בעניין קרקע משלימה ממסדת מנגנון שכשל בעבר – ואין סיבה לחשוב שזה יצליח כעת. ההחלטה כוללת תנאים נו ־ קשים, דרישות סף, חסמים בירוקרטיים והבחנות מיותרות, שמקשים עוד יותר על יזמים דווקא במקומות שבהם המ ־ דינה אמורה לסייע. במקום לאפשר – רמ"י מציבה מכשולים. הפתרון האמיתי היחיד להתחדשות עירונית בפריפריה הוא מענק ישיר לביצוע הפרויקטים,

– מצב בלתי נסבל שדורש טיפול מיידי. המדינה חייבת להוביל מהלך לאומי של התחדשות בנגב ובגליל – הן מהיבט בט ־ חוני והן מהיבט חברתי-כלכלי. לדוגמה, עלות בנייה של דירה בדימונה, אשר אלף 15 נמכרת במחיר ממוצע של כ־ שקל למ"ר, אינה שונה מהותית מעלות הבנייה באזור המרכז, שם נמכרות די ־ רות במחירים כפולים ויותר, ולכן ללא סבסוד, אין היתכנות כלכלית ליזם. גם ד � לדירות ח 6-8 מכפילים גבוהים, של שות עבור דירה מפונה, לא יסייעו, מאחר שכל עוד ערך הקרקע שואף לאפס, הרי שמכפלת הדירות בערך הקרקע תיוותר נמוכה מאוד. זאת ועוד, כאשר מדברים על בנייה והקמה של אלפי יחידות דיור חדשות, לא ניתן להתעלם מן הצורך להקדים ולהשקיע בתשתיות – תחבו ־ רה, גני ילדים, בתי ספר, קופות חולים, מרכזי תרבות ושירותים בסיסיים אחרים לתושב". "אין שום בשורה בהחלטת רמ"י" כאמור, ברמ"י סבורים שפתרון הקרקע המשלימה הוא הנתיב הנכון שיש לצ ־ עוד בו, וזאת לעומת חלק ניכר מהשח ־

עומר גוגנהיים: "אנחנו עוד בשלב של למידה והסתגלות להחלטה, וקשה לדעת האם מדובר בשינוי שיחולל מהפכה או בעוד חסם בתחפושת של פתרון"

53 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | - יום שישי, כ"ב בתמוז תשפ"ה 18.07.25