אילת 16.02.24

סכנה

את הספינה. אבל לצערי, אף אחד לא מעוניין להיכנס לזה במצב הנוכחי של המרינה. הייתי במשא ומתן עם ארבעה רוכשים פוטנציאליים שכל אחד בנפרד הביע התעניינות. אבל מה שעצר אותם מלבצע את הרכישה היה מצבה של המ־ רינה והמזחים. הם הבינו שבמצב הנוכחי, הם לא יוכלו לעבוד, ולכן נסוגו מכוונ־ תם". להחזיק מעמד גם אצל שמואל זינו עברו מחשבות של פרישה מהענף המלווה אותו מזה שנים. "המחשבה הזו תמיד נמצאת 37 בראש. לא פשוט להתרומם מחדש אחרי כל משבר. למזלנו, שמרנו רזרבות לי־ מים קשים, אבל בגלל המצב, גם הר־ זרבות האלה אוזלות. קשה לי בגילי, לראות את עצמי במקום אחר. מה שנ־ שאר הוא להמתין עד לגיל הפנסיה, ועד אז, ננסה להמשיך והחזיק מעמד". איך אתה רואה את העונה הבאה? "אני מאוד מקווה שהמפונים יחזרו בע"ה בשלום לבתיהם ושאילת תחזור לשגרה של אירוח ותיירות כי רק נופ־ שים שצורכים אטרקציות יוכלו לסייע לנו להרים את הענף מחדש. אני מחכה גם שוועדי העובדים הגדולים ושהקבו־ צות שנפשו באילת יעדיפו את אילת ולא אתרי נופש בחו"ל. קשה לי לצפות מה יקרה בעוד חודש או חודשיים כש־ רבים עדיין מגויסים למילואים, כשה־ מלחמה בעזה נמשכת וכשחזית הצפון בוערת". הוצאות גדולות ) שמחזיק 68 ישראל ברנשטיין ( בבעלותו את אחת הספינות הגדול במ־

והזנחה

", אומר גם הוא כי 7 רינה "ישראל ים המצב אינו טוב, בלשון המעטה. "המצב כרגע עגום מאוד והעסק בקו־ שי עובד. ההוצאות שלנו נותרו כפי שהיו ומנגד, ההכנסות המעטות לא מכסות אפילו עשירית. אני מעסיק עובדים והתעקשתי שלא להוציאם 15 לחל"ת ואני משלם את משכורתם וגם מוסיף לשכרם, ובלבד שלא יעזבו ואני אצטרך להכשיר עובדים אחרים. צריך להבין, כי הכשרת עובדים לוקחת זמן ועולה כסף רב, לכן עדיף היה להשאיר את העובדים המנוסים שלנו". ברנשטיין מצטרף לעמיתיו ואומר כי השלכות המלחמה נגעו בכל ענף במשק ובמיוחד בענף התיירות. "עד לתחילת המלחמה עבדנו די יפה. אבל אחר כך, העבודה ירדה לאפס. כשהמ־ פונים הגיעו לאילת, יצאנו להפלגות שאפילו לא הצליחו להחזיק אותנו עם ראש מעל למים גם כי התשלום בע־ בורם היה נמוך וגם בגלל שיצאנו עם ספינה שהכילה פחות ממחצית מספר הנוסעים שהיא מסוגלת להכיל". ברנשטיין מציין עוד כי "אני יליד אילת ומגיל עשר אני קשור לים. לא חשבתי אף פעם לעזוב את הענף למ־ רות הקשיים שמתעוררים פה ושם. אני מחובר לים ולא רואה את עצמי במקום אחר שאינו קשור אליו". כל משבר. למזלנו, שמרנו רזרבות לימים קשים, אבל בגלל המצב, גם הרזרבות האלה אוזלות" "לא פשוט שמואל זינו: להתרומם מחדש אחרי

לתקן את הנזקים שנגרמו", הוא אומר בכעס רב. מגן ממשיך ואומר: "גם את המעט שיש, אין לי אפשרות להוציא לים. לא הגיוני ובלתי נתפס שעברו ארבע שנים מאז שהסופה גרמה לנזקים הכ־ בדים, אף גורם לא לוקח אחריות ומ־ תקן את הדרוש תיקון. המרינה באילת נראית כמו במדינות עולם שלישי, ולא כמו שצריכה להיראות בעיר תיירות מובילה". לא אופטימי בניגוד לעמיתיו שמנסים לשמור על אופטימיות זהירה באשר ליום שאח־ רי, מגן פסימי מאוד. הוא סבור כי גם כשאילת תחזור לשגרה מלאה והנופשים יחזרו לפקוד את העיר, מצב ההפלגות לא ישתנה. "עברנו משברים גדולים והתגברנו עליהם", הוא מציין. "אבל עכשיו אני לא רואה איך זה קורה. גם אם המצב הביטחוני יאפשר את חזרת הנו־ פשים לאילת, לא נוכל להפליג בגלל המרינה המוזנחת והמזחים המסוכנים. האופטימיות שקיימת אצל חבריי, לא קיימת אצלי". חשבת לעזוב את הענף בעקבות המ־ שבר? "בוודאי. רק שיבוא קונה ואני מוכר להיות ישראלי בחו"ל, ולכן טוב היה לו היו מעודדים יותר נופש בארץ, בכלל, ובאילת, בפרט" ישראל ברנשטיין: "בתקופה זו לא נעים

שלטים המורים על סכנה ואיסור כניסה

פחים זרוקים במתחם המרינה

זהירות, סכנה בטיחותית למשתמשים

ידיעות אילת ˆ 16.2.2024 11