ירושלים 22.08.25

בהחלטה נקבע כי העבודות ‰ סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים קיבל את בקשתם של בעלי הקרקע בוצעו לצורך קיום צו ניקיון שהוציאה עיריית ירושלים והדבר לא נשקל כראוי לפני קבלת ההחלטה בית המשפט ביטל צו הריסה בעטרות ונזף בוועדה המחוזית

יצחק טסלר בית משפט השלום בירושלים קיבל את עתירתם של בעלי קרקע בעטי רות, נגד צו הריסה מינהלי שהוציאה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. במקביל הוא מתח ביקורת על התי נהלות הוועדה. העירייה פיקחה , 2025 בפברואר 27 הצו, שנחתם ב־ התייחס לשורת עבודות ובהן הצבת שערים, חציבה ומילוי, יציקות בטון והצבת עמוד תאורה בשטח. עו"ד גרשון קליינר, שייצג את בעלי הקרקע, טען כי העבודות נעשו בהתאם לצו "שמירה על הניקיון" שהוציאה ע � , ב 2024 עיריית ירושלים בדצמבר קבות הצטברות פסולת בניין בשטח, ותוך ליווי ופיקוח נציגי העירייה. לדי בריו, "ניתן היתר לעבוד בשטח מטעם העירייה... וכלל העבודות שבוצעו נעשו על דעתה". עוד נטען כי חלק מהעבודות בוצעו לצורכי בטיחות וכי

של "החלטות סותרות על-ידי רשויות מקומיות", כאשר רשות אחת אישרה את העבודות ורשות אחרת מבקשת להרוס אותן. עוד הדגיש השופט כי ניתן היה לשי קול אמצעים פוגעניים פחות, כגון צו הריסה שיפוטי או כתב אישום, וכי ביטול הצו אינו מהווה היתר להמשך הבנייה: "אין בהחלטת בית משפט זה כדי לשמש תחליף לקבלת היתר בנייה מצד הרשות המוסמכת". בסיכום פסק הדין ביטל השופט את הצו, חייב את המשיבה לשלם למבקי שקל, 11,800 שים הוצאות משפט בסך והעיר על הצורך ב"כיבוד הדדי בין רשויות מוסמכות" בבואן לנקוט צעי דים מנהליים. עו"ד קליינר מסר בתגובה: התנהלות הרשות שפעלה בניגוד לעיריית ירוי שלים היא חסרת תום לב באופן מובהק ואינה מצופה מרשות ציבורית עליה חלה חובת תום לב מוגברת, טוב עשה השופט שביטל את הצו וחייב אותם בהוצאות לדוגמא לאור התנהלותם. בוועדה המחוזית בחרו שלא להגיב.

| עו"ד קליינר צילום: פרטי

צילום ארכיון: נועם מושקוביץ | חלוקת צו הריסה בירושלים

השופט אמיר דהאן קבע כי אכן לא היה בידי המבקשים היתר בנייה, ולכן מדובר בעבודה אסורה. עם זאת, הוא מצא פגם חמור בהחלטה להוציא צו הריסה, משום ש"לא הונחה מלוא התי שתית העובדתית בפני נותן הצו", ובי פרט – לא נשקלה העובדה שהעבודות בוצעו למילוי דרישות העירייה לשי מירה על הניקיון. לדבריו, נוצר מצב

החפירה במקום לא נעשתה על-ידי בעלי הקרקע. הוועדה המחוזית טענה מנגד כי מדובר בעבודות טעונות היתר בנייה, שבוצעו ללא היתר כדין, וכי צו הריסה מנהלי ניתן כאשר לא חלפו שישה חוי דשים מסיום העבודה האסורה. לטענת נציג הוועדה, "אישור מאגף התביעות לא מהווה תחליף להיתר בנייה".

השופט קבע כי ‰ התובע דרש פיצוי מבנק ירושלים בטענה לרשלנות, אך הפסיד בבית המשפט האחריות מוטלת על הקונים, על עורך הדין שליווה את העסקה, וגם על התובע עצמו חורבן הבית: מכר את הדירה ונשאר בלי נכס ובלי כסף

יצחק טסלר בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה תביעת פיצויים על סך מיליון שקל נגד בנק ירושלים 1.5 וכונס הנכסים שמונה מטעם התובע. השופט אלעד לנג קבע כי האחריות לאובדן הבית ולכך שהתובע קיבל רק חלק מהתמורה על הנכס – מוטלת על הקונים, על עורך הדין שליווה את העסקה, וגם על התובע עצמו. מנגד, הבנק תבע בחזרה וזכה לפיצוי חלקי אלף שקל. 58 מהתובע בגובה כ- "כולם רימו" 2017 על פי כתב התביעה, בינואר נחתם חוזה למכירת דירה תמורת מיליון שקל. אלא שבהמשך תוקן 1.8 י � מ 1.3 ההסכם והתמורה הופחתה ל- - ליון שקל – שינוי שלא הובא לידיעת

לאורך השנים. מנגד טען הבנק כי התובע עצמו חתם על תצהירים שקריים, שיתף פעולה עם הקונים בהצגת הסכם פיקי טיבי, והעביר את זכויותיו בנכס לפני שקיבל את מלוא התמורה. הבנק הגיש תביעה שכנגד בדרישה לפיצוי על נזי אלף שקל – בגין ההלוואה 234 קיו – שלא הוחזרה במלואה. השופט לנג דחה את תביעת אוחנה וציין כי "התובע לא הוכיח את אחי ריות הבנק כלפיו, הוא לא הוכיח את אחריות כונס הנכסים כלפיו, והוא לא הוכיח את נזקיו". מנגד, הוא קיבל את טענת הבנק באופן חלקי והטיל על 25% התובע אחריות תורמת בגובה לנזקים שנגרמו – כלומר פיצוי של שקל. בנוסף, חויב התובע 58,552 אלף שקל כהוצאות משפט: 75 לשלם אלף לפרקליט 50 אלף לבנק ו- 25 הנתבעים.

כום. הבנק, שנסמך על התצהיר, אישר 1.17 למשפחת אלפי משכנתא בגובה מיליון שקל. בפועל, התובע קיבל לידיו רק שיק אלף שקל, סירב לקבל 575 אחד על סך אלף שקל), ומסר 225 את השיק השני ( את החזקה בנכס. בהמשך לא עמדו הקונים בהחזרי המשכנתא, ובנק ירוי שלים מימש את הנכס באמצעות הליי כי הוצאה לפועל. הבית נמכר בסופו אלף שקל בלבד, 750 של דבר תמורת לאחר שהתברר כי חלק ממנו נמצא מחוץ לשטח מדינת ישראל בעקבות שינוי גבולות "הקו הכחול". התובע טען כי הבנק התרשל בכך שאישר את המשכנתא על בסיס מסי מכים כוזבים, לא שילם לו ישירות את הכספים, ולא שיתף אותו בהליך המימוש. לטענתו, "כולם רימו אותו", כולל הבנק, עורך הדין, שמאי הנכס, ועד עשרה עורכי דין שליוו אותו

| השופט לנג צילום: ביהמ"ש

אלף 500 הבנק. התשלום הראשון בסך שקל מעולם לא שולם בפועל, אך התובע חתם על תצהיר שקרי, שאומת על ידי עורך דין, שלפיו קיבל את הסי צילום המחשה: גרוק | איבד את הנכס

ידיעות ירושלים ˆ 22.8.2025 41

Made with FlippingBook Ebook Creator