ירושלים 5.4.23

סתוית ליאון

מההגדה. דף מתכון החרוסת היה ביניהם. לקראת סוף המלחמה הועברה אמא לבית דודיה, שאיתם עלתה לארץ ישראל כשהיא מעלה איתה את דפי ההגדה הק ק רועים עם המתכון המשפחתי. מאז שנישאתי אני שומרת על המסורת המשפחתית ומקפידה שהחרוסת תהיה זו שפותחת את בישולי הפסח שלי. מייד לאחר שמשה, בעלי האהוב, עושה בדיקת חמץ, אני מכניסה למיקסר המיוחד של פסח את כל חומרי החרוסת - את הצימו ק קים, השקדים, התמרים, האגוזים והתפוח, ורק לאחר שהחרוסת מוכנה אני מתחילה עם שאר הבישולים המיוחדים לפסח. המתכון של החרוסת ששרד את התופת וסיפור הצלתה של אמא מזכירים לנו בכל שנה את הכוח המיוחד שלנו כעם ומע ק ניקים משמעות משפחתית מרגשת לחג החירות. את המתכון המשפחתי הזה אני מעבירה לבנותיי כדי שילמדו את הסיפור המיוחד שלנו כמשפחה, את השואה ואת התקומה. גרם 200 גרם תמרים, 500-300 רכיבים: גרם צימוקים 100 צימוקים בלי גרעינים, ק � גרם ש 150 גרם אגוזים, 200 שחורים, דים, תפוח עץ ירוק מקולף. טוחנים הכל ביחד עד הוראות ההכנה: למרקם חלק.

מתכון החרוסת הזה עובר במשפחתנו דו ק רות רבים. אמא שלי שתחיה, צילה לבית לרר, עלתה ארצה מפולין. היא סיפרה לנו שהמתכון הזה הגיע עוד מאמא של סבתא, ויש לו שורשים של מאות שנים במשפחה. סיפורו של המתכון מספר במידה רבה את סיפורה של משפחתנו - משפחת לרר , ערב פסח תש"ג, 1943 ואוסט. באפריל החלה אחת האקציות האכזריות ביותר באזור ורשה. סבתא שלי נרצחה על ידי הנאצים כאשר יצאה מביתה להביא מים הביתה. סבא ז"ל, זמן קצר לפני שנעצר על ידי הצבא הפולני, הספיק למסור את אמי למשפחה נוצרית שכנה. בשקית הקטנה שסבא שלח עם אמא הוא הכניס בחיפזון פמוט אחד, כמה בגדים וגם את ההגדה של פסח, שהיתה מונחת על השולחן. אמא מספרת כי סבתא ז"ל היתה נוהגת להכין את החרוסת ממש בערב החג, ואת המתכון היא היתה לוקחת מההגדה הגדו ק לה של סבא שהונחה בראש השולחן כבר בצהרי היום. את המתכון, סיפרה אמא, רשמה סבתא בדף הראשון של ההגדה שקיבל סבא מאביה, מייד לאחר שנישאה. אמא סבלה לא מעט בבית שבו הסתתרה ובסוף גורשה מהבית. במהלך הבריחה נאלצה אמא להיפרד מכל החפצים שלה, אך החליטה לתלוש כמה דפים לזיכרון

החרוסת ששרדה בשואה

צילומים: פרטי צילום: אסף שקד

התחרות של הסבתות

אריאלה רג'ואן סמנכ"לית העירייה וראש מינהל תרבות, חברה וספורט

ליל הסדר בביתנו היה שילוב של סבתא בריטית וסבתא יקית, ולצד אווירת התחדשות החג, בין הסבתות תמיד היתה אווירת תחרות של מי התבשילים טעימים יותר. על שולחן החג עמדה הכוס של אליהו הנביא, והיה ברור שהוא ילגום ממנה בלילה. אבל התחרות הכי שווה היתה על האפיקומן. זהו אחד החגים האהובים עלי, למרות האבק הצהוב שתמיד מגיע כשכל הבית כבר מצוחצח ומוכשר. אני מזמינה את כולם להגיע לירושלים בחג הפסח וליהנות מהאירועים המגוונים ומאווירת החג המיוחדת והקסומה שקיימת רק בירושלים. כיום, כסבתו'ש, אני מכינה חרוסת שכולם אוהבים ואיתה מושכים את אווירת החג גם בימי חול המועד, כי זה כל כך חגיגי וטעים. חבילה תמרים מגולענים, תפוח עץ אחד, חופן 3/4 רכיבים: כפית קינמון, 1/2 כפות דבש, 3-2 , נכבד של אגוזי מלך ומעט יין אדום. מ � את הכל שופכים במג'ימיקס עד הגעה ל אופן ההכנה : רקם אחיד.

ידיעות ירושלים ˆ 5.4.2023 51