ירושלים חוגגת 58

מוריה

ניהול ההתקשרויות והבקרה התקציבית למתקדם ומדויק הרבה יותר. גם בהיבטים הללו – מוריה חייבת להישאר בקדמת הבמה". אגמון מדגיש את תחושת הגאווה שמלווה אותו בכל שלב בעשייה: “יש מדרש שאומר ‘והנצח – זו ירושלים’. הבנייה שאנחנו שותפים לה היא לא עוד פרויקט – היא מגע ממשי עם הנצח. וכשאתה מוצא חרס עתיק באתר חפירה ומניח לידו תשתית חדשה – אתה מבין את המשמעות של מה שאנחנו עושים". והמסר שלו לתושבי העיר? “תעצרו רגע ותחשבו איפה הייתה ירושלים לפני חמש או עשר שנים. תראו את הפארקים, השכונות, הכבישים, הפחים הטמונים, מוסדות החינוך – זה לא מובן מאליו. וגם אם נדרש לעמוד עוד כמה דקות בפקק – הסבלנות משתלמת. אנחנו כבר רואים את זה בעיניים". לסיום, הוא משתף בפסוק שמלווה אותו יום-יום: “'ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו' - זו לא רק שורה מתהילים – זו מהות שליחותנו כאן. הבנייה שאנחנו מבצעים מחברת בין שכונות, בין מגזרים, בין קהילות וזה אולי התפקיד הכי חשוב שלנו כיום". "ליצור חוויה אחרת לגמרי, שמכבדת את הילדים" העשייה של חברת מוריה אינה ניכרת רק בגשרים, מנהרות או קווי רכבת קלה – אלא גם באבן הבניין הבסיסית ביותר של חברה בריאה: מוסדות החינוך. מי שמוביל את התחום הוא שחי את העשייה איתי ירושלמי, סמנכ”ל חטיבת מבנים, החינוכית כאידיאולוגיה. “מוריה עבורי היא קודם כל משפחה – מקום שמאפשר להתפתח ולפתח רעיונות ויוזמות. זו גאווה להיות חלק מהחברה הזו ושותף בעשייה, שהיא גם פרקטית וגם ערכית", הוא אומר. חטיבת המבנים, שהוקמה מתוך צורך עירוני דחוף, שמה לה למטרה לתת מענה למחסור ארוך השנים בכיתות לימוד בירושלים. “זו ליבת העשייה שלנו – לדעת שאנחנו שותפים במפעל הלאומי הזה של בינוי מוסדות חינוך בעיר הקודש, זו תחושת שליחות שגורמת לנו לקום כל בוקר עם מטרה". אבל זו אינה רק עשייה הנדסית – יש כאן גם חזון חינוכי: “אנחנו שואפים לבנות מוסדות לימוד חדשניים, נעימים, כאלה שכיף ללמוד בהם. בשונה מבתי הספר שאנחנו למדנו בהם – אנחנו רוצים ליצור חוויה אחרת לגמרי, שמכבדת את הילדים. זה כמעט תיקון עולם מבחינתי". העבודה בירושלים, עיר צפופה ודחוסת קרקע, מייצרת את ־ גרים ייחודיים. “אנחנו מתכננים מבני חינוך לגובה – תכנון מורכב בפני עצמו – תוך שמירה על איכות החללים וחוויית משתמש. כל מטר מתוכנן מתוך מחשבה על הילד שיישב שם". מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אתגרי הביצוע הפכו מו ־ רכבים במיוחד: “אין כניסת פועלים פלסטינים והקבלנים בירושלים הסתמכו עליהם כמעט לחלוטין. הכנסה של פועלים זרים מייקרת מאוד את העבודה ומחירי חומרי הבנייה עלו גם הם. ועדיין – אנחנו פועלים יחד עם העירייה כדי לחלץ פרויקטים לביצוע, כדי שילדים יקבלו בשנים הקרובות מבני חינוך ראויים – למרות הכול". ולתושבי ירושלים יש לו מסר ברור, שמחבר בין ההווה לע ־ תיד, בין מציאות לנבואה: “אני מאחל לעיר הזו שתמשיך להתפתח ולהיבנות – ושתקוים בה נבואת זכריה: ‘עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים… ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה’”. ולמה הוא קם כל בוקר לעבודה? “אנחנו בונים בשביל ילדים – שהם העתיד של חיינו". הרגע שבו המציאות פוגשת את העשייה מאחורי המנהרות, מיזמי הבינוי וקווי הרכבת הקלה עומדת איתי ירושלמי: "אנחנו רוצים ליצור חוויה אחרת לגמרי, שמכבדת את הילדים"

מנהרות הגבעה הצרפתית - מעלה אדומים

יעל גם עשייה ניהולית מורכבת, עמוסה ורוויית אחריות – במוריה, היא אחת הדמויות ביטון, ראש מטה ופרויקטים שמובילות את המהלכים הללו בשטח ומאחורי הקלעים. “מוריה בשבילי היא לא רק מקום עבודה, אלא זירה של השפעה מהותית על המציאות העירונית. יש לי זכות לקחת חלק בפרויקטים שמעצבים את חיי התושבים בירושלים ובמיוחד בפרויקט שהצלחתו לא תמיד מובנת מאליה - פתיחת חמש מנהרות חדשות בתוך שנה אחת בלבד", היא מספרת. יעל הייתה חלק מהצוות שניהל את שלבי הסיום האינטנסיביים של חמש מנהרות, שלוש מהן נפתחו תוך כדי תקופת מלחמת 'חרבות ברזל', תחת אתגרי כוח אדם, לוחות זמנים צפופים, לילות ללא שינה ותיאומים מורכבים עם גורמים בארץ ובחו”ל: "יש רגעים שנחרטים בזיכרון –

במקביל תהליכים מורכבים – כשכל פרויקט מלווה בצרכים משתנים, שותפים רבים ודינמיקה ייחודית משלו: ״האתגר הוא לעמוד בכל היעדים, בנחישות והתמדה, מבלי להתפ ־ שר על איכות או על לוחות הזמנים", מציינת יעל ביטון. "הסיפוק האמיתי מגיע מהמציאות בשטח: לראות תוכניות מתקדמות, קורמות עור וגידים והופכות לחלק בלתי נפרד מהעיר. כירושלמית, אני חווה את ההשפעה לא רק מהזווית המקצועית – אלא גם בחיי היום יום שלי". לדבריה, בתקופה של מלחמה ואיומים על קיומנו הסיפוק מהותי אף יותר: "כל פרויקט שאנחנו מקימים, הוא אמירה ברורה: ירושלים לא רק שורדת – היא מתחדשת, צומחת וממשיכה להוביל; כל יוזמה היא סמל לחוסן, לתקווה ולהמשכיות שלנו ושל עיר הבירה״. למרות התקופה המורכבת והקשיים שנלווים אליה, העבודה בחברת מוריה לא מפסיקה לרגע. בימים אלו, יעל מרכזת מאמצים בפרויקט "בר־אילן" – המקטע האחרון של שלב ההפעלה החמישי של הקו הירוק שטרם הסתיים, ומצוי בלב לבו של המע"ר (מרכז עירוני ראשי) החרדי בעיר: ״זהו אחד הקטעים המורכבים ביותר בכל הקו כולו, שמתמודד גם עם אתגרים תכנוניים וביצועיים וגם עם התנגדויות ציבוריות בשטח, הפגנות ואף מקרי ונדליזם באתר. במהלך העבודות נתקלנו גם בממצאים ארכיאולוגיים מתחת לקרקע - מה שהוסיף שכבות של מורכבות לתהליך. ולמרות הכול – אנחנו שם, יום־יום, במאמץ מתמשך מול הקבלנים לוודא שהעבודות לא נעצרות, ושההתקדמות נמשכת. לשמחתנו, העבודות מתקרבות לסיומן – ואפשר כבר לראות את האור בקצה המנהרה". עוד מוסיפה יעל ביטון: ״אני מובילה יחד עם סמנכ"ל הרכבות גם את המגה־פרויקט הלאומי, הקו הכחול – קו רכבת קלה חדש, הנמצא בשלבי הקמה, הכולל שתי שלוחות נוספות: הקו התכלת והקו הסגול. שלושת הקווים יחד מהווים תוספת ק"מ לרשת, ומשלימים מערכת מסילות באורך כולל 31 של ק"מ של תחבורה מתקדמת". 72 של ולצד התחבורה, ביטון מלווה באופן אישי גם עשרות פרויקטים נוספים בחברה שנמצאים במיקוד מנכ"ל מוריה. כולם, לדבריה, נועדו להניח יסודות חזקים לעתידה של עיר הבירה: "נפל בחלקנו הכבוד לקחת חלק בבנייה של עיר הנצח, ואנו עושים זאת בחרדת קודש, במסירות ומתוך אהבה אמיתית לעיר". לסיכום היא מציינת: “כשאנחנו מקדמים תשתיות – אנחנו לא רק בונים, אנחנו משדרים יציבות, שורשיות ושייכות. מי שנוטל חלק בבניית ירושלים - מעיד באופן מובהק כי  ." במעשיו: אנחנו כאן - כדי להישאר

יעל ביטון: "מי שנוטל חלק בבניית ירושלים - מעיד באופן מובהק במעשיו - אנחנו כאן כדי להישאר"

כמו הרגע שבו השלט בכניסה למנהרה מתחלף ל'מנהרה פתוחה' והרכב הראשון נוסע פנימה, מצפצף מהתרגשות, חיוך על פניו של הנהג. זה הרגע שבו המציאות פוגשת את העשייה והשטח מקבל משמעות חדשה. תחושת הסיפוק גדולה ובעיקר – ההבנה שהמאמץ, ההשקעה וההתמדה לאורך הדרך הובילו לתוצאה ממשית, שנמסרת ברגע אחד לשימוש הציבור". חמש המנהרות החדשות, שכבר משמשות את הנהגים בעיר הן – מנהרת שז"ר בכניסה לעיר, מנהרת אשר וינר בצומת הדרומית, מנהרת נרקיס 60 דרך חברון, מנהרת כביש לפסגת זאב ומנהרות ידין למעלה אדומים בצומת הגבעה הצרפתית. כל אחת מהן תרמה את חלקה לשיפור התחבורה בבירה: פחות עומסים, זרימה טובה יותר ובטיחות מוגב ־ רת לנוסעים. "ביום ירושלים, כשכולנו עוצרים להתבונן בצמיחתה של הבירה – אני גאה במיוחד לדעת שגם לנו הייתה יד מהותית בבניית התשתיות – אלו שמשנות את פני התנועה בעיר ומשדרגות את איכות החיים של תושביה וציבור הנוסעים בה". העבודה בירושלים דורשת ראייה מערכתית ויכולת לנהל

2025 מאי | יום ירושלים | 12