ירושלים חוגגת 58

58 ירושלים חוגגת

אקדמיה

בירושלים פועלים לא מעט מוסדות חינוך ידועים ופורצי דרך, שבוגריהם התמקמו בעמדות מפתח בחברה הישראלית וברחבי העולם, לרבות הנה כמה מהבולטים שביניהם, הסיבות  שבעה זוכי פרס נובל(!) ענתי גילעד  לייחודם ותרומתם לעיר ולחברה הישראלית

מבנה המכללה 1956 משנת צילום: דוד רובינגר

צילום: אבי חיון

המרכז האקדמי לב משלב אקדמיה וקודש

1969 : נוסד המרכז האקדמי לב הוא המוסד האקדמי השני בגודלו בירושלים, ומתמחה בהכשרה בתחומי ההייטק, הבריאות והניהול. לצד מסלולי התארים, מציע המרכז לסטודנטים מגוון תוכניות חוץ-אקדמיות שמטרתן להעניק יתרון בשוק העבודה – מהכשרות ממוקדות ועד פעילות במרכז היזמות "שרייבר לב־טק", שבו רוכשים הסטודנטים כלים ביזמות ובפיתוח מיזמים טכנולוגיים. המוסד שומר על צביון דתי מובהק, ומשלב לימודים אקדמיים עם לימודי קודש – שילוב שהופך אותו לייחודי בנוף ההשכלה הגבוהה בישראל. הלימודים מתקיימים בקמפוסים נפרדים: קמפוס לב לגברים בשכונת גבעת מרדכי, וקמפוס טל לנשים בגבעת שאול. סדר היום כולל לימודי קודש בשעות הבוקר באווירה בית-מדרשית, ולאחריהם לימודים אקדמיים המתקיימים משעות הצהריים ועד שעות הערב.

המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין הסמינר העברי הראשון למורים

1913 : נוסדה המכללה בשכונת בית הכרם מהווה מוסד מרכזי בעיר, בזכות תרומתה המשמעו ־ תית לחינוך העברי, למורשת התרבותית ולחוסן החברתי והלאומי של ירושלים ושל ישראל כולה. מעמדה נובע מהיותה מוסד חינוכי ותיק ומוערך, עם השפעה רחבה על החינוך בעיר, מעורבות חברתית והיכולת לשלב בין מסורת לחדשנות. גם מיקומה משפיע על אופיה: היא מגוונת מבחינה דתית, תרבותית ולאומית, על ידי 1913 ומהווה מקום מפגש בין אוכלוסיות שונות. המכללה נוסדה ב־ פרופ' דוד ילין – מחנך, לשונאי ופעיל ציוני חשוב, מתוך מחאה על כוונת חברת "עזרה" ללמד בגרמנית. המכללה הייתה המוסד הראשון בארץ ישראל, שבו הלימודים התנהלו בעברית, ובכך סימלה את תחיית השפה ואת התגבשות הזהות הלאומית של היישוב היהודי. המוסד, שנקרא בתחילה "בית המדרש למורים העברי", שימש להכשרת מורים, ומאז ועד היום בוגריו משולבים במערכת החינוך ובתחומים נוספים ומשפיעים על עיצוב פני החברה. העובדה שהמכללה מתקיימת כבר יותר ממאה שנה, מעניקה לה מעמד של מוסד מוערך ויציב, עם שורשים עמוקים בהיסטוריה של העיר והחינוך בארץ.

מכללת עזריאלי רוח גבית לתעשייה

1999 : נוסדה הביקוש המתמיד למהנדסים בתעשיית ההייטק המקומית הביא בתחילת המילניום להקמתה של המכללה האקדמית ללימודי הנדסה. המטרה הייתה להכשיר אנשי מקצוע ברמה אקדמית וטכנולוגית גבוהה, ולשם כך פועלת בה מועצה אקדמית, שבה חברים ראשי המחלקות במכללה, חברי סגל בכירים מהאוניברסיטה העברית וממוסדות אקדמיים נוספים, לצד אנשי תעשייה מובילים. המכללה חרטה על דגלה שלושה ערכי ליבה השלובים זה בזה - אקדמי, חברתי ותעסוקתי, ופועלת להרחיב את היקף הלומדים, לתמוך בסטודנטים מיעוטי יכולת, לגייס ולטפח מורים מנוסים, לעדכן את תוכניות הלימוד בהתאם לצורכי התעשייה, להרחיב חדשנות בשיטות ההוראה ובמעבדות ולהעמיק שיתופי הפעולה עם חברות טכנולוגיה ומוסדות אקדמיים בבירה. "אנחנו מעניקים לסטודנטים מעטפת אישית ועושים הכול כדי שיצליחו בהכשרתם. יש לנו גם מדור השמה, מרכז קריירה ובוגרים, ואנחנו נמצאים 25 איתם בקשר", אומר אורי פז, ראש מנהל שיווק ורישום במכללה, ומציין כי ב־ סטודנטים, וכי שיעור ההשמה של 4,700 שנות פעילותה, סיימו ללמוד במכללה . 90% הבוגרים בשנה הראשונה עומד על מעל

2025 מאי | יום ירושלים | 60