בריאות רפואת העתיד

מנהל רפואי חדש למרכז

15-12 הסממנים הראשונים של חרדה חברתית מתחילים סביב גילאי אולם יותר משליש מהמתמודדים פנו לעזרה שנה 15-10 רק אחרי

Marish ,shutterstock צילום:

– VIV הרפואי ד"ר ערן אלנבוגן, מומחה ברפואת עור

2024 רק ברבעון הראשון של 26% מתוך האוכלוסייה הבוגרת מדווחים ספציפית על תופעות של בדידות

ד"ר ערן אלנבוגן, מנהל רפואי VIV מרכז מומחה ברפואת עור צילום: עצמי

יוצא VIV המרכז הרפואי במהלך המהווה צעד משמעותי ועליית מדרגה בתחום האסתטיקה הרפואית והדרמטולוגית, עם מינויו של ד"ר ערן אלנבוגן, מומחה , לתפקיד בכיר ברפואת עור המנהל הרפואי. המהלך מסמן עליית מדרגה משמעותית בגישה הכוללנית לטיפול בעור. כניסתו של מנהל רפואי מתחום הדרמטולוגיה מאפשרת מענה רחב והוליסטי וגישה כוללנית לטיפול בעור, הן בהיבט הטיפול האסתטי - טיפול בקמטים, פיסול פנים בהזרקות ואנטי־אייג'ינג, הן במתן מענה לאתגרי איכות ומרקם העור באמצעות טיפול בביוסטימולטורים ומכשור טכנולוגי מתקדם, והן לטיפול בבעיות דרמטולוגיות שלא נפתרות באמצעות הרפואה הקונבנציונלית. ד"ר ערן אלנבוגן הינו מומחה לרפואת עור, סיים התמחות במרכז הרפואי "איכילוב" ת"א ע"ש סוראסקי ושימש בהמשך כרופא עור בכיר וכמדריך קליני בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. ד"ר ערן אלנבוגן: "אנחנו שמחים להציע מענה רפואי מקצועי לבעיות עור בגישה חדשנית, המשלבת רפואה אסתטית עם פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לבעיות עור פשוטות או מורכבות. הטיפולים החדשים כוללים התמודדות עם אקנה פעיל, גם בגיל הבוגר, צלקות אקנה, המנגיומות ובעיות עור וסקולריות, טיפול בפיגמנטציה ועוד, תוך שימוש בטכנולוגיות חדישות המאפשרות טיפול יעיל ומדויק.

קטנים אינן מאובחנות כחרדה חברתית, אלא קשורות יותר למיומנויות חברתיות, ולכן ההת ־ מקדות בעמותת רקפת היא בגיל חטיבת הבי ־ ניים ומעלה. כיום פועלות סדנאות של העמותה במערכת החינוך, כחלק מתוכנית "מעברים". "זיהינו את הקושי הגדול במעבר בין היסודי לחטיבה, מהסיבה שבני נוער בשלב זה מוצפים הורמונלית, וההתמודדות בקרב מי שמתמודד עם חרדה חברתית, מורכבת מאוד. בתי הספר בעצמם זיהו, שהקושי החברתי-רגשי משפיע על הפניות ללמידה". איך מאבחנים חרדה חברתית? "את האבחנה עורכים פסיכולוג קליני או פסי ־ כיאטר, ויש גם כלים ושאלונים לאבחון עצמי מקדים, אבל אם ההורה חושד שהקושי החב ־ רתי הוא מעבר לקושי המוכר והתואם גיל, אז פותח שאלון ליבוביץ, שבודק איפה אתה נמצא על הסקאלה. זה לא אבחון רשמי, אבל מסייע בהערכה ראשונית של הקושי ובבחירת הטיפול הרצוי - פרטני או קבוצתי". "בשנה האחרונה ראינו הכפלה בכמות הפניות" מה המודל של העמותה ואיך מצטרפים לפ ־ עילות? "פיתחנו מודל מקצועי, שגם נמדד בתהליכי מדידה והערכה ונמצא יעיל מאוד. המודל כולל שלושה מרכיבים: התהליך הקוגניטיבי-התנה ־ ) - שבו אנחנו מייצרים תחושה של CBT גותי ( הצלחה ומסוגלות במקומות שיש חרדה וחשש מדחייה או פגיעה; התהליך הקבוצתי - שבו מנ ־ רמלים את הקושי, נותנים לו מקום ומאפשרים דרך משחק וחוויה לחזק את תחושת השייכות; ) - שבו מחזקים SEL והמיקוד החברתי-רגשי ( את 'השריר החברתי' - דרך רכישה ותרגול של כישורים ומיומנויות חברתיות. ההצטרפות לפ ־ עילות לא מותנית באבחון רשמי. אם ילד/ה נמ ־ נעים חברתית ומרגישים שהיו רוצים להשתלב, אך חוששים שאינם מסוגלים או שיחוו דחייה, אפשר וכדאי לעשות עם זה עבודה. אנחנו רואים המון ילדים שחששו להצטרף, הורים שהתלבטו - ובסוף זה משנה חיים". עד כמה מערכת הטיפול המקצועית מודעת לקיומה של העמותה? "מרבית מרכזי הטיפול הגדולים מכי ־

מתבגר עם חרדה חברתית בטוח שכולם מסתכלים ומדברים רק עליו, והמחשבות האלה, שנמצאות אצלו בראש, גורמות לו לרצות לצמצם נוכחות. מדובר בדרך כלל באנשים אמפטיים ורגישים. "גם הסימפטומים משתנים מאחד לשני וכוללים בין היתר דופק מואץ, כאב ראש או בטן, סחרחו ־ רת והסמקה, שנחשבת לסימפטום קשה במיוחד, כי אי אפשר להסתיר אותה, והמתמודדים משו ־ כנעים שזה גורם לסביבה לצחוק עליהם עוד יותר. כך בהדרגה מופעל מנגנון הימנעות, שבו הם מתרחקים מהסיטואציות, וזה מייצר נשירה סמויה וגלויה מבתי ספר". מהאוכלוסייה 12-10% על־פי נתוני העמותה, מתמודדים עם מופעים שונים של חרדה חב ־ מהם קיימת גם הימנעות 7% רתית, ואצל (ניתוק) מהחברה. "הסכנה היא שככל שאתה מתרחק ונמנע מחברת אנשים, נוצרת פגיעה בשייכות, שמביאה לדיכאון, ודיכאון מוביל לצריכת חומרים נוגדי דיכאון, ובמקרי קיצון זה עלול להוביל אפילו לאובדנות", מסבירה קציר. "הסממנים הראשונים מתחילים סביב ו � , אולם יותר משליש מהמתמ 15-12 גילאי ש � שנה. המ 15-10 דדים פנו לעזרה רק אחרי מעות היא עשור שלם של פגיעה קשה בחיים החברתיים, כי במשך שנים אתה משכנע את עצמך מבפנים שזה קושי שאתה לא יכול לה ־ תמודד איתו. ברקפת אנחנו מבקשים לחשוף למתמודדים את הקושי בשלב מוקדם ולהתחיל

כבר שם את העבודה כדי לאפשר להם חיים בריאים ומלאים". האם החרדה מולדת או תלויה בטריגר כלשהו? "גם וגם. לכן בעמותה פועל תחום הורים, גם כדי לסייע להם להיות חלק מהתהליך שהילדים עו ־ ברים, וגם כי חלקם מסתובבים בעצמם עם חרדה חברתית שהם לא מודעים אליה, וזה משפיע על הילד". החרדה משפיעה על היכולת ללמוד לדברי קציר, בעיות חברתיות בקרב ילדים רציונלי, והתחושה שעולה היא 'אני אשפיל ואביך את עצמי'. זה לא תואם את המציאות וזה לא תלוי בנקודת זמן" היילי קציר, עמותת רקפת: "בחרדה חברתית הפחד - שהוא מנגנון חיוני שמסייע לנו בדרך כלל - אינו מידתי או

צילומים: ניר רוטמן, עמותת רקפת

עבודה קבוצתית עם קלפים, עמותת רקפת

17 ׀ בריאות ׀ 2024 דצמבר