בריאות

shutterstock , ai צילום:

לכל כך הרבה פניות, שלראשונה מצאנו עצמנו עם תור של חצי שנה. חלק גדול פנו בגלל הלחץ והסט ־ רס ואחרות בשל חשיפה לתכנים מהתקיפה - אונס, אלימות, שבויות שחזרו. מידע כזה יכול לגרום לה ־ תפרצות והעצמה של הרגלי האכילה". ומה שיעור ההצלחה בשיקום בהמשך החיים? "אנחנו מדברים על תהליך טיפולי ממושך. לפי מצליחות לחולל שינויים 50%־ הסטטיסטיקה, כ נשארות 30% ברי־קיימא בהרגלי האכילה, ו � נכנסות ויוצאות מאשפ 20% עם תסמינים ו ־ המסלול נמשך בממוצע בין 50%־ זים. בקרב ה חמש-שבע שנים, שמתוכן הן מטופלות אצלנו במכון כשנה וחצי-שנתיים. לוקח כמה שנים עד שהן מתייצבות, ובהחלט קורה שמטופלות מגיעות לכמה סבבי טיפול. זה חלק בלתי נפרד מההתמודדות. "בהתמודדות עם הפרעות אכילה מדובר על שי ־ נוי הרגלים, ולא על מחלה והחלמה. זה לא איזה באג או שריטה או קלקול, זו המערכת שנבנ ־ תה, ולכן לשנות אותה זה אתגר גדול. ההרגלים מתבטאים, בין היתר, במבנה מערכת העצבים והמוח. אומנם אפשר ללמוד דברים חדשים, אבל מה שקיים, לא נעלם. פעמים רבות אנחנו אומ ־ רים למטופלת שמגיעה אלינו: 'אם הגעת למצב שאת צריכה לצמצם מזון או לחוות בולמוסים ולהקיא, זאת הדרך שלך לחיות', כי אחרת היא תתמודד עם מצב נפשי כל כך קשה, עד שהיא לא תוכל לשאת אותו. אלה לגמרי יכולים להיות אנשים חיוניים, שעובדים, מנהלים משפחה, עו ־ שים ספורט. זאת גם הסיבה שמטפלים רבים נמנעים מהתחום, כי אין ודאות להשיג תהליך טיפולי". מה אתה ממליץ למי שהוא או קרוביו סובלים מהפרעות אכילה? "כשיש שאלה, מומלץ תהליך אבחוני עם מו ־ מחים בתחום: פסיכיאטרים, פסיכולוגיות, דיאטניות, או הערכה במכון מתמחה, דוגמת רעות, לצורך המלצה לטיפול. קופות החולים מממנות זאת בקהילה. "אבל חשוב לי להשמיע מסר שיקומי: גם אם יש הפרעת אכילה, יש תמיד סיכוי לשינוי ולחיים שלמים. ראיתי שינויים מעוררי כבוד אצל מטו ־ פלות, שלעיתים נדמו כבלתי אפשריים". "אין פרופיל סוציו־אקונומי או תרבותי מובהק" "נתוני השנים האחרונות מעידים על עלייה חדה בפניות - תחילה בזמן הקורונה, במיוחד והמלחמה. צריך 7.10 בקרב בני נוער, וגם לאחר להבין שמצבי חרדה, חוסר שליטה ואובדן בי ־ טחון אישי מגבירים את הסיכון להתפתחות או החמרה של הפרעות אכילה", כך מסבירה ד"ר יעל פיקל, מומחית בפסיכיאטריה של המבוגר, פסיכיאטרית של הילד והמתבגר ורופאה במרכז טיפול היום ומרפאת הנוער להפרעות אכילה ברמב"ם. המרכז החיפאי כולל מרפאה וטיפול יום, הן לנוער והן למבוגרים. הגישה הטיפולית ממוקדת להפרעה הספציפית של כל מטופלת בראייה רב־מקצועית, שכוללת צוות רפואי, פסיכולוגים קליניים, דיאטניות קליניות, עו ־ בדות סוציאליות, מטפלים פארא־רפואיים שו ־ נים ומדריכות. המענה כולל מגוון סוגי טיפול, כגון פסיכותרפיה פרטנית וקבוצתית, טיפול דיאטני, מעקב סיעודי ופסיכיאטרי והתער ־ בויות משפחתיות. "רוב הפונות הן נערות ונשים צעירות, אך בשנים האחרונות יש עלייה במספר הגברים והנערים שמבקשים עזרה", מציינת ד"ר פיקל,

אולם הבעיה היא שזה בדרך כלל משפיע לרעה על מצב הרוח והחשיבה שלהן. הסיבה נעו ־ צה בכך שהן לא מצמצמות אכילה או מקיאות מרצון - ההפרעה מתקיימת אצלן מעצמה. לכן קשה מאוד לשנות את ההרגלים הללו, ואין שום תובנה ומחשבה שיכולה להניע אותן לכך לאורך זמן. "הגישה שלנו משלבת עמדה התנהגותית של שינוי הרגלים עם עמדה קוגניטיבית־התנה ־ גותית – כלומר ניסיון לתת משמעות לשינוי ההתנהגותי, ואז להתייחס במגוון כלי פסיכו ־ לוגיה דינמית להקשר המשפחתי והזהותי, לי ־ חסים, לטראומות עבר. אנחנו משתמשים בכל כלי מוכח מחקרית שיש בידינו, כדי לסייע להן לחולל שינוי, והיות שהטיפול מתקיים חמישה ימים בשבוע, הכול קורה במקביל וכל הזמן".

טה בדחפים". – "יש בולמוסים, אבל אין אכילה בולמוסית הקאות, כאשר המטופלת יכולה להיות בטווח בין משקל תקין למשקל עודף". – "אנחנו מנסים לסייע השמנת יתר קיצונית גם במקרים אלה". מהם היתרונות שהמכון מציע? "כל העוסקים בתחום בארץ הם אנשי מקצוע מעולים, אבל אין מספיק מטפלים ומרכזי טי ־ פול. אצלנו ברעות השוני הוא באינטנסיביות של הטיפול, שלא מותיר למטופלות זמן חופ ־ שי. אנחנו עובדים גם פרטני וגם קבוצתי במו ־ דל טרנס־דיסציפלינארי, שבו כל הצוות סביב מטופלת מסוימת, וקבלת ההחלטות לגביה נוג ־ עת תחילה לשינוי ההתנהגותי. "כמרכז שיקומי, התפיסה היא שיקומית, במו ־ בן הזה שאנחנו נמצאים קרוב מאוד למה שה ־ מטופלות חוות - אנחנו אוכלים יחד איתן את אותו אוכל שמוגש לכל המטופלים, ומייצרים להן חוויה משפחתית ומתקנת כדוגמה לאכילה תקינה. "אנחנו חיים בעולם שפע זמין ומבלבל – אוכל, דיאטות. הילדים שלנו רואים את זה, ופעמים רבות הם לומדים להתייחס לעצמם בהתאם לאופן שאנחנו מתייחסים לעצמנו. המודל הטי ־ פולי שלנו נועד לשמש דוגמה של ישיבה לא ־ רוחה, עם כללים וחוקים, והוא שונה ממרכזים אחרים באופן הגורף שבו זה מתקיים". מה הרציונל של הטיפול? "כל גוף המחקר בתחום הטיפול הקוגניטיבי־ ת � השנים האחרונות מבין, ש 30 התנהגותי ב ־ חילה צריך לעזור למטופלות לשנות הרגלים,

מה מקור ההפרעה? "מישהי לא תפתח הפרעת אכילה, אם אין לה קושי אמיתי בחיים. לפעמים הוא יכול להיות מולד, למשל נטייה קיצונית לפרפקציוניזם, ואז היא צריכה התאמה של העולם אליה. הגורם יכול להיות סביבתי – ילדה שגדלה בבית שכל הזמן מעירים לה על הגוף ובמקביל גם דורשים ממנה להצליח בלימודים, או משבר כלכלי שגו ־ רם לה לפנות לזנות. אבל ברוב המקרים מדובר פ � מהמטו 80%-95% בפגיעה מינית; אצלנו בין לות עברו סוג של פגיעה מינית". מה גורם להפרעה להתפרץ? "הפרעה שמתפרצת למעשה כבר קיימת, אבל אירוע הביא 7.10 חיצוני גורם לה להתפרץ בעוצמה. למשל

ד"ר פיקל: "נשים לרוב יגיעו לטיפול מוקדם יותר, עם דגש על

דימוי גוף ורצון לרזון. גברים עשויים לבטא יותר עיסוק ב'מסה', 'חיטוב' ופעילות גופנית אובססיבית, ומגיעים לעיתים באיחור. בניגוד לדעה הרווחת, הפונים מגיעים מכלל שכבות החברה"

ד"ר יעל פיקל. צילום: אופק בירנבאום

15 ׀ בריאות ׀ 2025 יוני