בריאות

הפרעות אכילה ׀ בריאות

ומוסיפה, כי "נשים ונערות לרוב יגיעו לטיפול מוקדם יותר, עם דגש על דימוי גוף ורצון לר ־ זון. גברים עשויים לבטא יותר עיסוק ב'מסה', 'חיטוב' ופעילות גופנית אובססיבית, ומגיעים לעיתים באיחור. בניגוד לדעה הרווחת, הפונים מגיעים מכלל שכבות החברה – אין פרופיל סו ־ ציו־אקונומי או תרבותי מובהק". לדבריה, גם גיל הפנייה יורד בהדרגה. "אצלנו , אולם 12 יתקבלו לטיפול מטופלים מעל גיל ואף 10-11 בעולם הזה רואים פניות מגילאי ומעלה, 30 פחות. יש גם עלייה בפניות בגילאי לעיתים על רקע חוויות חיים מאוחרות, אבל התמונה הקלינית כאן תהיה שונה". מה בין הפרעה זמנית, דוגמת דיאטה קיצונית, להפרעת אכילה קלינית? "ההבדל העיקרי הוא בעומק הפגיעה ובמשך הזמן ובעיקר במידת הנוקשות והגמישות המ ־ תאפשרת באכילה. כמו כן בדיאטה לא נראה פגיעה תפקודית, פחד מעלייה במשקל ועיוות בדימוי גוף, גם לא נראה פגיעה באכילה משפח ־ תית וחברתית, השכיחים בהפרעת אכילה. "מדובר בהפרעה פסיכיאטרית, המאופיינת בד ־ פוסי אכילה פתולוגיים, דימוי גוף מעוות ות ־ חושות של חוסר שליטה בשינוי דפוסי האכילה. צפויה גם פגיעה בתפקוד היומיומי או מצוקה משמעותית, ויכולה להיפגע הבריאות הגופנית. חשוב להדגיש, שאחד הדברים המשמעותיים בטיפול בהפרעות אכילה הוא זיהוי וטיפול מו ־ קדם, לכן כשיש ספק האם מדובר בדיאטה קיצו ־ נית או בהפרעת אכילה – אני ממליצה להתחיל בירור עם גורם רפואי, בעיקר רופא ילדים או משפחה שמכיר את המטופלת היטב". האם יש סימנים גופניים או נפשיים המסייעים באבחון מוקדם? "בהחלט. שילוב בין סימנים גופניים ורגשיים התנהגותיים הוא המפתח לאבחנה. מבחינה גופ ־ נית, נראה ירידה מהירה או משמעותית במשקל. יכולים להיות סימנים נלווים, כגון סחרחורות, חולשה, עייפות, קור, נשירת שיער, עצירות, ולעיתים תיפסק הווסת. כשיש הקאות מרובות, נראה שחיקת אמייל השן, נפיחות של בלוטות הרוק. "בהיבט הנפשי וההתנהגותי, נראה עיסוק מו ־ גבר באוכל, ספירת קלוריות או מעבר נוקשה ל'אוכל בריא'. תיתכן הימנעות מארוחות משפ ־ חתיות, הסתגרות בזמן ארוחות, תחושת אשמה אחרי אכילה. גם פעילות גופנית מוגזמת ולא מותאמת, לצד שינויים במצב רוח, חרדה או די ־ כאון. "בהיבט של המצוקה, פעמים רבות, כשנערה 'מצליחה' בהפרעת האכילה, כלומר מרזה – היא עצמה לא תחווה מצוקה, ומי שיבחין בשינויים זו הסביבה. המון פעמים הנערות לא יהיו מעו ־ ניינות בטיפול ואמביוולנטיות, וקיימת אמ ־ ביוולנטיות במוטיבציה לטיפול". מהן נורות האזהרה בקרב הגילאים הצעירים? "ירידה פתאומית במשקל או היעדר גדילה 50% לפי הסטטיסטיקה, כ־ מהמתמודדות מצליחות לחולל שינויים ברי־קיימא נשארות 30% בהרגלי האכילה, נכנסות 20% עם תסמינים ו־ ויוצאות מאשפוזים" צנדקוביץ: "אנחנו מדברים על תהליך טיפולי ממושך.

shutterstock , ai צילום:

תקינה, הימנעות מארוחות משפחתיות, התע ־ קשות לאכול לבד או להכין 'אוכל בריא בלבד', עיסוק מוגבר בדימוי גוף, שקילות חוזרות. אפשר לראות אצל הרוב ירידה חדה במצב הרוח, ריחוק חברתי, שינויים בתפקוד בבית הספר, ירידה בביצועים אקדמיים". אילו טיפולים רפואיים נחשבים יעילים? "לצערי, נכון להיום עוד אין טיפול תרופתי ייעודי להפרעות אכילה, אך טיפול משולב של הסדרת אכילה, פסיכותרפיה ובמידת הצורך טי ־ פול תרופתי פסיכיאטרי יכול להיטיב מאוד עם המטופלות". כל טיפול בהפרעות אכילה יתחיל, לדבריה, בשיקום אכילה וליווי מקצועי, תוך יצירת "קשר בטוח" עם האוכל. "המשמעות המיידית היא ליווי של תזונאית ובניית תפריט. טיפולים שהוכחו כיעילים הם – יעיל במיוחד בגיל ( FBT טיפול המשפחתי ( ההתבגרות, כשהמשפחה מגויסת לתמיכה ולהובלת השיקום, לצד טיפול קוגניטיבי־התנה ־ ) – מותאם להפרעות אכילה, כולל CBT - E גותי ( עיוותי חשיבה ודפוסי אכילה. קיימות אפשרויות של טיפול קבוצתי ופרטני. לפי הצורך, נשלב גם טיפול בתרופות נוגדות דיכאון או חרדה". לאילו שירותים זכאים המטופלים מהמדינה, והאם זה מספק? "ישנן מרפאות להפרעות אכילה השייכות לקופות החולים, ובמסגרתן ניתן לקבל טיפול פסיכולוגי, טיפול תזונתי מותאם וטיפול ומע ־ קב פסיכיאטרי. אם נדרשת מסגרת אינטנסיבית יותר, ניתן להפנות לטיפול יום להפרעות אכי ־ לה, ובמקרים מורכבים וקשים - לאשפוז מלא. "האם זה מספק? בפועל, ישנו מחסור במענה צי ־ בורי זמין - זמני ההמתנה ארוכים, מחסור בא ־ נשי מקצוע, היעדר רצף טיפולי מגיל הילדות ועד לבגרות. יש מצוקה אדירה בתחום האש ־ פוז המלא להפרעות אכילה, כשכיום פועלות מחלקות בודדות שזה עיסוקן המלא. במצבים מסוימים נערות מאושפזות במחלקות פסי ־ כיאטריות שאינן ייעודיות להפרעות אכילה, ולמעשה לא מקבלות מענה מתאים. "אני מקווה שבעתיד הקרוב ייפתחו עוד מחל ־ קות אשפוז, גם בצפון, ונוכל לתת מענה מוקדם  ומתאים למצוקה", מסכמת ד"ר פיקל.

"עשה" ו"אל תעשה" המלצות של צוות מרפאת הנוער להפרעות אכילה ברמב"ם להורים לילדים מתמודדים

אל תעשה

עשה

אל תטפלו בבעיה לבדכם, פנו לעזרה מקצועית. אל תנסו לפתור את הבעיה עבור ילדכם, הוא זקוק למומחים. אל תאשימו או תזלזלו בהתנהגות ילדכם. אל תרכלו עליו. אל תתמקדו במשקל, קלוריות והרגלי אכילה ספציפיים. אל תעירו הערות על המראה של הילד. אל תפחדו להכעיס את הילד בשיחות חשובות. אל תדחו או תתעלמו מילדכם – הוא זקוק לכם. אל תיכנסו למאבקי כוח סביב אכילה.

לימדו על הפרעות אכילה ועל סימניהן. הבינו את ההשלכות הפיזיות והנפשיות של ההפרעות. האזינו לילדכם עם הבנה, כבוד ורגישות. הביעו דאגה ואכפתיות והציעו סיוע מקצועי. היו זמינים כשילדכם זקוק לשיחה. דונו בנושאים אחרים מלבד אוכל, משקל וקלוריות; התמקדו ברגשות. בדקו את עמדותיכם לגבי דימוי גוף ומשקל והיו מודעים להשפעתכם. עודדו אכילה ופעילות גופנית בריאות. אפשרו לילדכם קבוע מתי הוא שבע. שוחחו על סוגי גוף שונים ועל כך שכולם מקובלים וראויים להערכה. הראו לילדכם שאתם אוהבים אותו כפי שהוא, ולא לפי מראהו.

אל תתנו לאוכל תוויות, כמו "טוב" או "רע". אל תשמשו באוכל כפרס או כעונש.

2025 יוני ׀ בריאות ׀ 16