ידיעות הנדל"ן

ראול סרוגו בריאיון פרישה:

אין נטילת אחריות מכיוון הממשלה וראש הממשלה על תחום הנדל"ן

גאה בהם, זה שהובלתי את ההתאחדות להיות גורם משמעותי שמקשיבים לו, עם אפשרות אמיתית לחולל שינוי". עוד נושא שסרוגו מציין כהישג שלו כנשיא ההתאחדות, קשור למצב הבטי ־ חות של פועלי הבניין בענף. "הצלח ־ נו להפחית את כמות ההרוגים באתרי הבנייה בחצי. הקמנו את מטה הבטיחות והפעלנו תהליך שלם לטיפול בנושא. חברות עברו את תוכנית 200 יותר מ־ הכוכבים של ההתאחדות (תוכנית המ ־ תייחסת לבטיחות אתרי הבנייה ולת ־ רבות בטיחות), ואני מרגיש שהצלחתי להשפיע על התרבות בענף, על השטח וגם בשדרות הניהול של החברות. זה חשוב מאוד, הצלחנו להציל חיי אדם, וזה התאפשר כי לקחנו אחריות. חשוב להגיד, שהדרך עוד ארוכה והמטרה הב ־ רורה היא להוריד את מספר ההרוגים והנפגעים עד כמה שיותר קרוב לאפס, אם לא לאפס מוחלט". "ראש הממשלה לא מתערב" בעוד סרוגו מונה הישגים בשנות פעי ־ לותו, כשמגיעים לדבר על המלחמה ועל התקופה הנוכחית, הטון משתנה. "השוק ממשיך לעלות. בהיבט הזה לא הצלחנו לשכנע את הממשלה לעשות

קופת הקורונה. מי היה יכול לדמיין מגפה כלל־עולמית עם סגרים והת ־ מודדות עם שיתוק כזה. אבל הצלחנו במקרה הזה להגדיר את ענף הנדל"ן כחיוני, הצלחנו לשכנע את הממשלה שהענף חייב להמשיך לעבוד, וזה קרה. אני חייב לתת קרדיט גם לשרת הבי ־ נוי והשיכון דאז יפעת שאשא־ביטון, שתמכה והובילה מהלכים. הבינו אז את החשיבות בהנעת המשק. זה הרי משוגע 100 לחשוב על כך היום, אבל בקורונה אלף פלסטינים, שלא נכנסים לישראל מאז המלחמה, נשארו תקופה ארוכה בתוך ישראל בלי לחזור לשטחי הר ־ שות. הם היו בין הראשונים שקיבלו חי ־ סונים נגד קורונה, מצאנו מגורים בכל מיני מקומות, והכול כדי שהענף ימשיך לזוז. בכל העולם השתאו אז מהפתרו ־ נות האלו וגם מהיחס אליהם. היום זה נראה ממש הזוי". סרוגו מספר גם על העבודה מול מספר רב של ממשלות, שרים מתחלפים ואי יציבות שלטונית. "תמיד היה קשה לפעול. בטח כשמשתנים כל הזמן המ ־ שרדים או השרים. אבל הצלחנו לר ־ תום שרים ולהוביל מהלכים. בעיקר לגרום לכך שיקשיבו לנו ויקבלו גם את ההמלצות או ההצעות. אנחנו גוף משפיע, ואחד ההישגים שלי, שאני הכי

מה שנכון לענף, שזה לתמרץ בנייה ולהגדיל היצע. לצערי, נכון לעכ ־ שיו בממשלה הנוכחית יש פחות קשב לפן הכלכלי, יותר לביטחוני. אין ספק שמלחמה מחייבת התייחסות ביטחו ־ נית משמעותית, אבל חלק מהחוסן של מדינת ישראל קשור גם לכלכלה. נכון לדעתי לייחס יותר חשיבות ומשקל מצד מקבלי ההחלטות לצד הכלכלי. לא להתעלם ממנו. אבל הממשלה הזו לא מבינה ולא עושה את זה, וחבל. התקציב נגרר ולא מאושר, אין תוכנית דיור מש ־ מעותית, אין יעדים לשוק הדיור והת ־ שתיות. בקריית שמונה למשל, לא רק, אבל כדוגמה, חייבים תוכניות ברורות. איך יחזרו האנשים? מה צריך לעשות כבר עכשיו? ואין תוכניות". בעוד לסרוגו בטן מלאה על הממשלה ובכיריה, הוא לא מסיר אחריות מהד ־ רגים המקצועיים: "זה לא רק הממשלה ושרי הממשלה. גם בפקידות המקצו ־ עית אני מזהה בעיה. הם אנשים טובים, אבל הם לא יודעים או לא מצליחים לדבר זה עם זה. אין סינרגיה בין משרדי הממשלה. הקבינט הכלכלי, למשל - הקימו גוף חשוב, אבל לדעתי, לא כינסו אותו במלחמה מלבד פעם אחת. איך זה ייתכן? אני מוצא את עצמי מגיע עם תו ־ כנית או רעיון למשרד המשפטים, רעיון

ראול סרוגו, נשיא התאח ־ דות הקבלנים בוני הארץ, מסיים בימים אלו ממש קדנציה בת שש שנים.

סרוגו החל את תפקידו בהתאחדות ולא היה יכול לנחש 2019 בפברואר מה צופן לו העתיד, ועד כמה האתגרים שעמדו בפניו היו לא רק משמעותיים, אלא כאלה שאף אחד אפילו לא יכל לדמיין. "אלו היו שנים סוערות במיוחד, בלי רגע דל", נזכר סרוגו בריאיון פרישה מיוחד ל"ידיעות הנדל"ן". "זה התחיל עם מערכות בחירות שלא מסתיימות, ממשלת מעבר שאי אפשר לעבוד איתה, ואז פתאום מגפה עולמית – הקורונה. ממשלת השיתוק של נת ־ ניהו וגנץ, ממשלת בנט־לפיד, הממשלה הנוכחית והרפורמה המשפטית, ומעל באוקטובר והמלחמה". 7 הכול האמת, רשימת האירועים הארוכה שפקדה את ישראל בשש השנים האח ־ רונות בלתי נתפסת, וכל אירוע כזה, מעבר להשפעה הכוללת שלו על החיים עצמם, השפיע גם על ענף הנדל"ן. "כל אירוע כזה וכל תקופה הביאו איתם אתגרים משמעותיים. היה קשה מאוד להוביל מהלכים, אבל זה היה חיוני, וכן, הצלחנו בסופו של דבר להגיע גם להישגים. אחד מהם למשל קשור לת ־

- יום שישי, ל' בשבט תשפ"ה 28.02 .25 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 5 6