יום ירושלים

ירושלים 59 חוגגת תשפ"ו 2026

ירושלים של חזון והתחדשות

מהרכבת הקלה שמרשתת את העיר, דרך תנופת התחדשות ותשתיות מתקדמות, ועד מהלכים פורצי דרך בחינוך, בתרבות ובחיים המשותפים: בירת ישראל מציגה תמונת עתיד של צמיחה, שימור וחיבור בין עולמות

טעמים מסורת של סיפורה הקולינרי של העיר לאורך הדורות

חינוך פורץ דרך - מגן הילדים ועד האקדמיה ירושלים חושבת עתיד

הבירה מתחדשת מהפכת ההתחדשות העירונית משנה את פני העיר

נבחרת המנהיגים האישים שהנהיגו את ירושלים לפני ואחרי קום המדינה

מחלקת מוספים מסחריים

הרב תחומי. היו פעם מכללת הדסה. שבוע פתוח ברב תחומי! ישראלי 25-31.5.26

הטבות לנרשמי בשבוע הפתוח בלבד! לארומה לנרשמי ₪ 50 שובר של בדמי הרישו 80% הנחה של

10:00 | 25.5 ’ ב יו התמחויות: 4 תואר בניהול הכולל מינהל ומדיניות ציבורית

ניהול מערכות מידע ניהול משאבי אנוש מדעי הנתונים

10:00 | 27.5 ’ ד יו תקשורת צילומית ממשל, תקשורת ודיפלומטיה עבודה סוציאלית הפרעות בתקשורת פסיכולוגיה כלכלה וחשבונאות עיצוב תעשייתי מכליל ביוטכנולוגיה מדעי המעבדה הרפואית ניהול מערכות בריאות מדעי המחשב אופטומטריה 10:00 | 31.5 ’ א יו ביוטכנולוגיה מדעי המעבדה הרפואית ניהול מערכות בריאות

59 ירושלים חוגגת

יפית יפרח סמנכ"לית לוח ומוספים מיוחדים: אלי שריד מנהל תפעול ולוגיסטיקה: עדינה נביאן, נתן נוי מנהלי מכירות: זוהרה זולברג, בטי כספי ורוית אלמוג הפקה: ענתי גילעד כתבת: ז'נה גלצר גרפיקה: יונת דביר עיצוב גרפי: ראשון לציון 1 נח מוזס המערכת: 03-6929228 ליצירת קשר חייגו: ארנון בוסאני צילום השער:

מדעי המחשב אופטומטריה ה מותנת בהרשמה מראש  הכני

ב מאמיני ,37 רח' הנביאי מרכז העיר, ירושלי

הכתבות מטעם החברות המפרסמות

מיוצר ע“י מיוצר ע"י

* 2292

מיוצר על ידי

מחלקת מוספים מסחריים

2026 מאי | יום ירושלים | 2

59 ירושלים חוגגת

צילום: ארנון בוסאני

ברכת ראש העיר משה ליאון ליום ירושלים תשפ"ו

צועדים בנתיב התקווה

ני מודה. אין קל מאשר לשמוח בשמחתה של ירושלים ביום ירושלים. הרי אין עוד עיר כמוה בעולם! עיר שידעה להביא לכמיהה של דורות, להיות כתר של מלוכה ולשמור על צניעותה. להביא אליה מבקרים מרחבי תבל ולהישאר מקומית ולא

3,000 רק בינלאומית. עיר שיודעת להיות צעירה גם כאשר היא בת שנה. עיר שהרים סביב לה, מגדלים בתוכה והיא שומרת על זהותה, יופייה והדרה! אבל בכל זאת זה לא כל כך קל ופשוט. על מנת שעיר כה קדושה, יקרה ואהובה, תוכל להעניק גם חיים מלאים לתושביה ויומיום מלא, תוסס ומאתגר, בצל האירועים הגדולים והשיאים שרק עיר כמוה יודעת להביא אליה ולנהל, יש צורך מיוחד ורגישות מלאה לתת כל יום, כל היום, את תשומת הלב המרבית לכל נים ולכל עצב, לכל פינה ולכל תושב ומבקר, ולצד כל אלה לשמור על תנופה ואופק אופטימי לעתיד מול כל אתגריה. זכיתי להגיע אל העיר בצומת מהחשובים שהיא פגשה. צומת שבו הציפייה מרקיעה שחקים והיומיום חי על פני הקרקע עם יסודות ובסיס, שדורשים השקעה, שדורשים השגחה, שנדרשים להם טיפוח והתמדה. צומת שאפשר ממנו לצמוח כמעט לאין שיעור, אך ללא תשומת לב מיוחדת וגיוס כל המשאבים האנושיים והחומריים ויותר מכול הנחישות והאהבה, ניתן גם שלא למצוא את הנתיב המיטיב. אני מאמין, שמהצומת הזה שאליו זכיתי להגיע, הצלחנו לבחור נתיב טוב ומיטיב, נתיב של צמיחה והתחדשות, נתיב ששומר על הזהות ולא מהסס לטפח ולפתח. בנתיב הזה שלנו העיר מחזקת ומבצרת את דבר היותה עיר שהרים סביב לה - ירוקים, פתוחים ומזהירים, עיר ששומרת על זהותה ועל היותה בית לכל אדם ולכל העמים, אבל שייכת לנו, כבירתנו הנצחית לדור דור! עיר שיודעת להמציא את עצמה מחדש ולהוביל בכל תחום ותחום. עיר של תרבות וחינוך, עיר שיש בה חיים משותפים במרחב ציבורי מיוחד במינו, עיר שיופייה מאפיל על כל מכאוביה, ויודעת למצוא את דרכה ולהיות גם בירה לאומית, גם בירה תרבותית, גם בירה כלכלית וגם בירה בינלאומית. עיר שכולה הזדמנות שאסור להחמיץ. הדרך על הנתיב הזה תמיד מאתגרת, ואף פעם אינה קלה. אבל אני כבר יודע היום, שירושלים צועדת בבטחה על הדרך הנכונה. את זאת רואים כל הבאים בשעריה, כל החוזים בנופיה המתהווים ומתעצבים, כל הצועדים ברחובותיה וחוגגים את כל חגיה. זכיתי להיות איש ירושלים המתברך באנשי העיר כולם ופועל למענה בכל יום כאילו היה יום ירושלים, לצד חבורה נפלאה שצועדת איתי לאורך הדרך ומעניקה לי כוח ואפשרות לשמור על הנתיב, על המצפן ועל המצפון. אני מאחל לכולנו להמשיך לפסוע בנתיבה של עיר הנצח, שאין עוד כמוה בעולם. חג ירושלים שמח!

Robert Harding Video ,shutterstock צילום:

3 | יום ירושלים | 2026 מאי

מעלה אדומים על מסלול האצה בנייה רחבת־היקף, מהפכה תחבורתית, השקעה והישגים חסרי תקדים בחינוך, תרבות ראש העיר גיא יפרח מסביר איך העיר פורצת קדימה  ופנאי ומעל הכול: הסכם גג תקדימי והופכת לשחקנית מרכזית במטרופולין ירושלים ולאורלנדו של ישראל עיריית מעלה אדומים

אחרי שנים של קי ־ פאון יחסי, מעלה נכנסת אדומים

לעידן חדש של צמיחה מואצת: בנייה רחבת־היקף, מהפכה תחבורתית שמקרבת אותה יותר לירושלים ולמרכז, הש ־ קעה חסרת תקדים בחינוך ופיתוח תרבות ופנאי בקנה מידה ארצי ובינלאומי. מעל הכול מרחף הסכם הגג הראשון והיחיד ביו"ש – מהלך אסטרט ־ גי שמציב את העיר על מסלול של התרחבות משמעותית בש ־ נים הקרובות. בריאיון מיוחד מסביר ראש העיר גיא יפרח מה הוביל למפנה, ואיך תיראה העיר בתוך שנים בודדות. לאחר שנים שהעיר כמעט לא גדלה, מסתמנת תנופת בנייה והתרחבות. מה מביא לכך? "המפנה הוא תוצאה של היערכות ארוכת שנים והחלטות מדיניות מכריעות. העיר הייתה מוכנה עם שתי תוכניות , אבל פריצת E1 בנייה מרכזיות – השכונות ציפור מדבר ו־ הדרך הגיעה עם החלטת הקבינט על תקצוב וסלילת כביש 'מרקם החיים', שאפשרה לראשונה לקדם את הבנייה בשטח. לצד זאת, הסכם הגג עם הממשלה אפשר שיווקן של שכונות חדשות. התניתי את ההסכם בכך שחלק מהדירות ישווקו במסגרת 'מחיר למשתכן', מתוך תפיסה ערכית, לפיה מעלה אדומים מובילה באחוזי הגיוס לצה"ל ולמילואים, והיה חשוב לאפשר לבני המקום לרכוש דירה בהנחה בעירם". נחשב במשך שנים לסוגיה מורכבת ורגישה. מה E1 השתנה? "מדובר במימוש חזון ותיק, עוד מימי יצחק רבין, של חי ־ בור העיר לירושלים. במשך השנים נבלם הפיתוח בשל מורכבויות מדיניות וביטחוניות, אך ההכרעה לסלול את כביש 'מרקם החיים' שינתה את התמונה: ציר תנועה רחב שיאפשר תנועה חופשית לפלסטינאים מצפון לדרום יהודה ." 1 ושומרון ויפחית את העומסים בכביש יפרח מתאר מאמץ מדיני ואדמיניסטרטיבי אינטנסיבי – עבודה מול משרדי הממשלה, מערכת הביטחון ואף גורמים אמריקניים – עד לקבלת האור הירוק. “זה אירוע בקנה מידה לאומי”, הוא מדגיש, “עם השלכות תחבורתיות, אורבניות ואסטרטגיות". עד כמה מיזמי התחבורה הנרחבים משפיעים על מעלה אדומים כיישוב פריפריאלי של ירושלים? "אנחנו אומנם האחות הקטנה של ירושלים, אבל נמצאים דקות נסיעה ממנה ומהכותל. אנחנו ממש לא פריפריה 7 גאוגרפית ולא חברתית, אבל ללא ספק התחבורה היא מנוע מרכזי בשדרוג איכות החיים. "שורה של פרויקטים כבר משנים את המציאות - כביש , שעתיד להפוך לדו־נתיבי ולחבר ישירות לכביש 437 , ביטול הרמזורים בדרך למרכז עם השלמת הפרדות 443 מפלסיות, וחנוכת מנהרת ידין שמקצרת את הדרך לעיר. במקביל שודרגה התנועה בעיר עצמה, והושגו תקציבים משמעותיים להרחבת מעבר הזיתים".

צילום: ישראל הררי

צילומים: אושרי בן חמו

עין. המחקר, שבדק גם את תוצאות ההשקעה, מעלה שאנחנו בעשרת היישובים הראשונים בגיוס לצבא ובאחוז הזכאות לבגרות. לא סתם זכינו בפרס החינוך המחוזי, ואנחנו מהר ־ שויות הבודדות שמתמודדות על הפרס הארצי. "אני מחזיק בעצמי את תיק החינוך. רק השנה הכנסנו לי ־ מודי אנגלית כבר מגן הילדים. בין היתר אנחנו משקיעים 8200 בשלושה מרכזי מצוינות – מתחם סייבר עם יוצאי שמלמדים מילדים עד צעירים אחרי צבא, מרכז אוריינות שמנחיל את השפה העברית בכל בתי הספר, וגם מרכז חד ־ שנות – שמלמד לימודי חלל ותעופה, כולל פלנטריום, שגם סטודנטים מהאוניברסיטה העברית באים ללמוד בו. תלמידי העיר שיגרו כבר פעמיים לוויין לחלל. "בחינוך הבלתי פורמלי פיתחנו את תוכנית 'מפתח', שבה כל תל ־ מיד ז'-ט' בוחר פעילות ערכית אחה"צ עם מבוגר אח ־ ראי – מד"א, אימון כדורסל, התנדבות עם קשישים וכיוב', כאשר רכזת התוכנית מאגף הנוער מייצרת את מקומות הפעילות, ורפרנט מבית הספר מוודא השתתפות ומודד מה כל ילד עושה". העיר משקיעה גם בתרבות ופנאי. לאן זה הולך? "המטרה היא להפוך את מעלה אדומים ליעד בילוי ותיירות ארצי, לאורלנדו של ישראל. המיזם הענק שיפתח בשבו ־ עות הקרובים הוא פארק המים המקורה הגדול בישראל. הוא יצטרף למתחם הספא אטלנטיס המרשים ולמג׳יק קאס - לונה פארק מקורה. לשמחתי, נפתח בית מלון חדש ולאח ־ רונה ניתן היתר לבית מלון נוסף. באביב הקרוב נשיק אמפי מקומות ישיבה. לצד אלה 5,000 פארק להופעות ענק של ממשיכים לפעול מוסדות התרבות העירוניים – היכל הת ־ רבות, הקונסרבטוריון והמוזיאון. השילוב בין עידוד יוזמות פרטיות להשקעה עירונית יוצר אקוסיסטם של פנאי שימ ־ שוך מבקרים מכל רחבי הארץ". ולבסוף איך שומרים על תחושת ביטחון בעיר? "במשך השנתיים שחלפו, אירעו בעיר שתי פריצות בלבד, ושתיהן נתפסו בעת מעשה. יש בעיר תחושת ביטחון. העי ־ רייה משקיעה את התקציב הגבוה ביותר בסוגיית הביטחון פר מיליון שקל, והיא מהערים הבטוחות ביותר 30 תושב, מעל בישראל, בזכות מערך מכ״מים, תצפיות, יחידת אופנועים ורחפנים, סיורים בעיר ובאזור התעשייה ומרחב משטרתי ויחידת יס״מ שהוקמו בעיר לאחרונה. הרחבנו את סד״כ הכו ־  באוקטובר". 7 חות בעיר והתעצמנו משמעותית מאז ה

במבט קדימה, יפרח מדבר גם על חיבור עתידי למערכת הסעת המונים של הרכבת הקלה בירושלים. “ככל שהעיר גדלה, החיבוריות למטרופולין היא קריטית – והפעם התש ־ תיות מקדימות את הבנייה". מה המשמעות בפועל של הסכם הגג שנחתם עם הממשלה? "מלבד עבודה קשה, תוכניות ושכנוע של משרדי הממשלה, יח"ד. אם כביש 4,000־ תנאי הסף להסכם הוא התחייבות ל , לא היינו E 1 'מרקם חיים' לא היה מייצר היתכנות לשכונת יכולים להגיע להסכם. אחרי שהתגברנו על המשוכה, מדו ־ מיליארד שקל בפיתוח 2 בר בבשורה ענקית: השקעה של שתי השכונות ותשתיות, דוגמת פארקים, שצ"פים, מוסדות ציבור ומחלפים לשדרוג היציאה והכניסה לעיר. "מעלה אדומים תשנה את פניה, אומנם בשלבים, אבל אנ ־ חנו כבר מכינים את כל התוכניות כדי לצאת לדרך. זה גם המקום להודות לשר בצלאל סמוטריץ', לשר ישראל כץ ולרוה"מ בנימין נתניהו". אנגלית מגן הילדים, פעילות ערכית בחטיבה מערכת החינוך בעיר זוכה להישגים מרשימים. איך שו ־ מרים על מצוינות? "מעלה אדומים היא עיר של חינוך. מחקר של הלמ"ס ואוני ־ ברסיטת בר־אילן, שבדק כמה כל עיר משקיעה פר תלמיד, י � מהעיר הבאה אחרינו, מוד 1.5 מעלה שאנחנו משקיעים פי

ראש העירייה גיא יפרח ורוה"מ נתניהו בחתימת הסכם הגג

2026 מאי | יום ירושלים | 6

מוריה

עם רשת רכבות קלות, כניסות חדשות לעיר, מרכזי תחבורה משולבים, חניוני "חנה וסע", כבישים טבעתיים גשרים, שבילי אופניים ופרויקטים מצרניים, לצד בינוי אורבני וחינוכי חברת מוריה יוצקת את התשתית לירושלים של המחר - רחב־היקף כך מובילה חברת מוריה מחדש את דפוסי התחבורה בעיר הבירה מפת התחבורה החדשה של ירושלים

העיר ירושלים נכנסת לשלב הבא בהתפתחותה, עם חתימת הסכם מסגרת אסטרטגי רחב־היקף בין חברת מוריה לפיתוח ירושלים בהובלת מנכ"ל החברה גלעד בר־אדון, עיריית ירושלים, משרד התחבורה ומשרד האוצר. ההסכם, שגובש לאחר שנים של עבודה אינ ־ טנסיבית והוכחת יכולת בשטח, מבסס את מעמדה של חברת מוריה כזרוע הביצוע המרכזית של ממשלת ישראל בבירה עד ס � ), עם אפשרות להארכה בחמש שנים נו 2030 סוף העשור ) פות ובליווי תקציבי עתק חסרי תקדים בהיקף של מיליארדי שקלים, הצפויים לעצב מחדש את פני העיר. מאחורי המהלך עומדת הובלה משותפת של ראש העיר ירוש ־ לים ויו"ר דירקטוריון מוריה משה ליאון יחד עם המנכ"ל גלעד בר-אדון, בשיתוף פעולה הדוק עם משרדי התחבורה והאוצר מעבר למשמעויות התקציביות, מדובר גם בהבעת אמון מק ־ צועית מתמשכת: ביכולת הביצוע של מוריה, בעמידה בלוחות זמנים ובניהול פרויקטים מורכבים בקנה מידה לאומי. "כדי להבין את עומק השינוי וכיצד ההשקעה הזו באה לידי ביטוי בפועל, שוחחנו עם מנכ"ל החברה, גלעד בר־אדון, שפרס בפנינו בריאיון מיוחד למוסף יום ירושלים את מפת מהטיפול בתשתיות בתת־הקרקע ועד הדרכים של העיר - קווי הרק"ל, מהמנהרות והגשרים בכניסות לעיר ועד איכות החיים בשכונות. בדבריו הוא מתאר את הדרך שבה העיר הופכת למודרנית, מחוברת ונגישה יותר מאי פעם". מהפכה כפולה: התשתית שמתחת לרכבת הקלה כל מי שמבקר ברחובותיה של ירושלים אינו יכול לפספס את האצת עבודות הרכבת שבסופה תהפוך הבירה לעיר מרושתת ברכבות קלות, כאשר בבסיס המערך ניצבת עבודה הנדסית יסודית ומקיפה. "חברת מוריה אמונה על הקמת התשתיות הייעודיות למסילות, בשלב ההנדסי המרכזי המכונה 'אינפרא 72 '", מסביר גלעד בר־אדון. "העבודה מתפרסת על פני כ־ 1 ק"מ של תוואי עירוני, ובמסגרתה מלבד פיתוח המסילות אנו מחדשים גם את כלל המערכות התת־קרקעיות – חשמל, ביוב, ניקוז, מים תקשורת ועוד, בונים מחדש את הרחובות לאורך הציר". לדברי בר־אדון, הקמת התשתיות היא הנדבך המרכזי המא ־ פשר את פעילות הרכבת הקלה לצד צמיחת העיר: "התש ־ תיות מאפשרות למעשה מעבר לפעילות הרכבת, גם לשפר, להגדיל ולרווח את החיים מסביב. ניתן לבנות לגבוה (כי עכשיו יש תשתיות חדשות), וניתן להרחיב את הפיתוח. מנכ"ל מוריה מדגיש, כי מדובר במהלך רחב־היקף שנועד לשרת את גידול האוכלוסייה המתוכנן: "ירושלים צפויה לגדול ממיליון תושבים לכמיליון וחצי בתוך כשני עשו ־ רים – נתון שמחייב תשתית מותאמת, הן תחבורתית והן אורבנית".

הראשונים, שכבר נמסרו לזכיין, הדפו במלחה (התחנה התפ ־ עולית של כלל הקו, בלעדיו הקו כלל לא יכול לפעול) ומקטע בן דוסא בתלפיות. כאשר כלל קווי הרק"ל יפעלו, צפויה הרשת להסיע למעלה מחצי מיליון נוסעים ביום על פני שמונה קווים תפעוליים, שמהווים מערכת תחבורתית מודרנית, המאפשרת גם מעבר נוח ונגיש בין קווים, בדומה לערים המתקדמות בעולם. המשמעות בשטח מורגשת כבר עכשיו גם סביב מוקדי תר ־ בות וספורט: הקו הירוק, שיגיע לקריית הספורט הבינלאומית במלחה, צפוי להקל משמעותית את ההגעה לאיצטדיון טדי והארנה ולמתקנים הסמוכים. מדובר בבשורה של ממש לאוהדים ולחובבי הספורט. חמש מנהרות בשנה: גישה חדשה לעיר אחד השינויים הדרמטיים ביותר בשנים האחרונות התרחש דווקא בכניסות לירושלים. בתוך שנה אחת בלבד נפתחו חמש מנהרות מרכזיות, מהלך שנועד לייעל את זרימת התנועה אל עיר הבירה וממנה. המנהרות הן: מנהרת נרקיס לפסגת זאב, 60 מנהרות ידין למעלה אדומים, מנהרת שז"ר, מנהרות כביש . 16 ומנהרות אשר וינר, לצד החיבור לירושלים ממנהרת כביש גלעד בר־אדון מתאר את השינוי דרך סיפור: "זמן קצר לאחר פתיחת המנהרות, ארעה תקלה במרכז ניהול התנועה ירוש ־ לים אשר גרמה לשיתוק זמני של המנהרות ולכאוס בכבישי העיר. פתאום שאלנו את עצמנו איך ייתכן שיום אחד של תקלה משתק הכול? ואז הבנו, כמה מהר התרגלו התושבים לנוחות החדשה שיצרנו עבורם", הוא אומר ומספר, כי פתיחת המנהרות התקבלה בהתלהבות יוצאת דופן מצד התושבים: "אנשים צפצפו, מחאו כפיים, זה פינה להם זמן יקר מהיומיום". הפרויקטים הושלמו גם בתנאים מורכבים, בין היתר במהלך מלחמת “חרבות ברזל”, תוך התמודדות עם מחסור בכוח אדם ותלות בעובדים זרים, ועדיין הם נמסרו בלוחות הזמנים שנק ־ בעו וחלק מהם אף מוקדם יותר. חניוני “חנה וסע”: שינוי תרבות הנהיגה כחלק מהתפיסה התחבורתית הכוללת, מקימה מוריה אלפי מקומות “חנה וסע” נבנים 8,000 מקומות חניה בשולי העיר. כ־ לאורך צירי הרק"ל ובכניסות לירושלים. הרעיון פשוט ומה ־ פכני: להשאיר את הרכב מחוץ למרכז העיר, ולעבור לתחבורה ציבורית נוחה. נציין כי החניה לנוסעי הרכבת הקלה היא חינם - במתכונת חנה וסע. החניון הראשון, נחל צופים בגבעה הצרפתית, כבר פועל על ציר הקו האדום של הרק"ל, ובקרוב צפויים להיפתח חניונים גדולים נוספים בשז"ר ובהמשך בבייט. לדברי מנכ"ל מוריה, מדובר במהלך שמבקש לייצר שינוי הר ־ גלים: מעבר מגישה של “להיכנס עם הרכב אל תוך מרכז

חניון "חנה וסע" בייט. צילום: שי שחר

רשת הרק"ל: מהקו האדום לרשת עירונית שלמה

2025 הקו האדום, שכבר פועל בעיר ולאחרונה הוארך בשנת אלף נוסעים 200 עד הדסה עין כרם, מספק הצצה לעתיד. כ־ משתמשים בו מדי יום – נתון המעיד על שינוי עמוק בהרגלי הנסיעה בעיר. חברת מוריה אחראית על מרבית עבודות ההנ ־ ממנה ומכינה את הקרקע 75% דסה האזרחית בפרויקט - כ־ עבור הזכיינים שמניחים את המסילות ומפעילים את המע ־ רכת. הקו הירוק, שכבר הושלם ברובו מבחינת התשתית, צפוי לה ־ תחיל לפעול בשלבים כבר מהשנה, עם חיבור בין מלחה וגילה , יורחב הקו גם לאזורי 2027 לתחנה המרכזית. בהמשך, עד סוף גבעת שאול ובר־אילן. בד בבד מתקדמות בקצב מהיר גם עבודות הקו הכחול. מדובר במערכת מורכבת, הכוללת גם שתי שלוחות - קווים תכלת ק"מ ותוואי כולל של 2 וסגול, מנהרה תת־קרקעית באורך ק"מ. מוריה השלימה את הקמתם של שני המקטעים 31 כ־

גלעד בר־אדון, מנכ"ל מוריה. צילום: ארנון בוסאני

2026 מאי | יום ירושלים | 8

מנהרת שז"ר הכניסה לעיר

מחלף בייט צילום: באדיבות חברת מוריה

את זמן הנסיעה של כל מי שרוצה להגיע לירושלים, ויוריד את העומסים למשתמשי הדרך בתוכה", מציין המנכ"ל. בינוי, חינוך ואיכות חיים: התשתית האנושית מעבר לתחבורה, מוריה פועלת גם בליבת החיים העירוניים. על רקע הגידול המואץ באוכלוסייה, מקודמת תוכנית להקמת כיתות לימוד וגני ילדים ברחבי העיר. 2,000־ כ כיתות חדשות, ובשנים 750־ בשנים האחרונות כבר נחנכו כ הקרובות צפויות להיפתח מאות נוספות – מהלך שנועד לה ו בטיח תשתית חינוכית איכותית לדור העתיד. במקביל, מושקעים משאבים רבים בפיתוח אורבני – פארקים רחבי ידיים, גינות ציבוריות, מתקני ספורט, פרויקטים בת ו

את מגוון הפרויקטים ברחבי ירושלים. "אנחנו פועלים בכל פינה ופינה בעיר, והכל בזכות העובדים והמנהלים המקצועיים והמסורים של חברת מוריה,שקמים בכל בוקר מחדש במטרה לבנות עוד את העיר ולפתח אותה." מסיים בר־אדון ומצהיר: "ירושלים הולכת להיות העיר הגדולה הראשונה בישראל שמייצרת אלטרנטיבה אמיתית לרכב הפרטי, עם פריסה רחבה של רכבות קלות, רשת משלימה של תחבורה ציבורית, חיבו ו רים ישירים בין אמצעי תחבורה ותשתיות שמאפשרות זרימה רציפה - התנועה בעיר תתבסס על מערך מתואם שעובד יחד. זהו שינוי מבני באופן שבו עיר מתפקדת, לא רק מבחינת הגעה ממקום למקום אלא גם מבחינת תכנון עירוני, פיתוח סביב צירי תחבורה ואיכות החיים של התושבים. ככל שהמערכת הזו תושלם ותיכנס לפעולה מלאה, ירושלים תהיה העיר הגדולה

העיר” לתרבות של "ניידות חכמה, יעילה ונוחה יותר". האבים תחבורתיים: עיר שמתחברת לעצמה אחד המושגים המרכזיים בתכנון העתידי של ירושלים הוא “האב תחבורתי” – מוקד שבו נפגשים כמה אמצעי תחבורה שונים. כך למשל מחלף בייט, שלאחרונה חברת מוריה ביצעה בו יצי ו ו � קוב בלילה, מתפתח לצ 3,000 קה הנדסית מרשימה של כ ו לכביש הרצוג, לצד 16 מת מרכזי, הכולל חיבור ישיר מכביש מקומות חניה וקו הרק"ל הירוק. בנוסף 2,200 חניון ענק עם ת � לחניון – פ 16 מתוכננת כניסה תת־קרקעית ישירה מכביש רון שיאפשר זרימה מהירה ונוחה. מוקדים דומים מוקמים גם ברמות, באזור ציר גולדה לצד מקומות חניה לאוטובוסים 215 פתיחת "מסוף הארזים" הכולל וכן הטענה חשמלית, נבנה חניון חנה וסע "נחל שורק" וגשר חדש שישמש את הקו הכחול, עם חיבור תת־קרקעי ביניהם קווי 2 אשר ישלב שטחי מסחר. וכן בשז"ר – שם משתלבים רכבת קלה האדום והירוק, רכבת כבדה בתחנת נבון, תחנה מרכזית לאוטובוסים ופיתוח עירוני לגובה. פרויקטים אלו משלימים האחד את השני ויאפשרו מעבר מהחניון ומהרכבת לתחבורה הציבורית בעיר ולהיפך. מתחם נוסף עתיד לקום באזור החאן (מתחם התחנה), והוא ישלב את הארכת הרכבת כבדה, קו רכבת קלה (כחול), ובעתיד רכבל המוביל עד לכותל. התוצאה: מערכת תחבורה רב־שכבתית, שמחברת בין אמצעי תנועה שונים ומאפשרת מעבר חלק ביניהם. נתיבי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים: רשת משלימה לרק"ל בד בבד עם הרכבת הקלה מתפתחת גם רשת משלימה של תחבורה ציבורית. הוספת נתיב אחד לכל כיוון לתחבורה צי ו בורית בכביש בגין, לצד הקמת נת"צים נוספים ברחבי העיר, נועדו לשפר את זמני הנסיעה ולהפוך את האוטובוסים לאל ו טרנטיבה איכותית לרכב הפרטי. "השימוש ברק"ל עדיין לא כולל הגעה מכל נקודה לנקו ו דה, ולכן השימוש באוטובוסים משלים את יעילות התחבורה הציבורית בעיר, אנחנו ממשיכים לבנות לצורך כך שורה של נת"צים", מסביר בר־אדון. "זה התחיל בנת"צ סחרוב בכניסה לעיר, והמשיך למוקדים נוספים בעיר. רשת הנת"צים תהווה שירות תחבורתי משלים לרק"ל, בדומה למודל המוכר בערים מובילות בעולם". לצד זאת הוא מציין את סלילתם של שבילי אופניים ושבילי הליכה רבים, במטרה לעודד מעבר לתחבורה ירוקה, לקדם אורח חיים בריא ולהגביר הליכתיות — כחלק בלתי נפרד משדרוג המרחב הציבורי. כבישים טבעתיים: לחבר את המטרופולין משתלבים בתפיסה רחבה 45 , כביש 437 פרויקטים כמו כביש יותר של יצירת “טבעת” סביב ירושלים, מה שהופך אותה, הלכה למעשה, למרכז מטרופוליני מחובר ונגיש יותר. הכבישים מאפשרים הגעה ישירה לעיר ולציריה המרכזיים – מבלי להיכנס לשכונות – ומקצרים משמעותית את זמני הנסיעה לצד העלאת רמת הבטיחות. הם גם מחזקים את הקשר בין הבירה ליישובי הסביבה. "הכבישים האלה הם טבעתיים לבירה, והם נועדו לאפשר למי שירצה להיכנס לעיר, להגיע לדוגמה ישירות דרך מחלף עט ו רות לתוך כביש בגין, ללא צורך להיכנס לשכונות. זה יקצר

צילום: שי שחר

מנהרות הגבעה הצרפתית

הראשונה שתעמיד אלטרנטיבה של תחבורה ציבורית יעילה כחלופה לעמידה בפקקים והיא תוכל לתמוך בהיקפי אוכלו ו סייה גדולים יותר, עם פחות תלות ברכב פרטי ועם יכולת תנועה יציבה, צפויה ויעילה יותר לאורך זמן. "ירושלים נמצאת בעיצומו של שינוי תחבורתי משמעו ו תי, שהופך אותה לעיר הגדולה הראשונה בישראל שמציעה חלופה אמיתית לרכב הפרטי. עם רשת הולכת ומתרחבת של רכבות קלות, מערך משלים של תחבורה ציבורית, חיבורים ישירים בין אמצעי הנסיעה ותשתיות שמאפשרות תנועה רצי ו פה – מתגבש בעיר מערך תחבורה אחד, מתואם ויעיל. השינוי הזה גדול הרבה יותר מתחבורה. הוא משפיע על האופן שבו העיר מתוכננת, על הפיתוח סביב צירי התנועה ועל איכות החיים של התושבים. עם השלמת המערכת והפעלתה המלאה, ירושלים תוכל לתמוך באוכלוסייה גדולה וצפופה יותר, עם פחות תלות ברכב פרטי ועם יכולת תנועה יציבה, נגישה ויעילה לאורך זמן. "כאשר מסתכלים על העבודות שמתבצעות היום ברחבי ירו ו שלים, ניתן להבין שלא מדובר רק בפרויקטים של תשתית, אלא במהלך שמשנה את הדרך שבה העיר תתנהל, תתפתח ות ו שרת את התושבים שלה לאורך עשרות שנים. עבורי, זו גאווה גדולה להוביל את מוריה בתקופת השיא של פעילותה, ולקחת חלק מרכזי בעשייה שתשפיע על סיפורה של בירת ישראל  עוד שנים קדימה".

צילום: באדיבות חברת מוריה

קו הירוק 1 מקטע פארק אלמליח, אינפרא

חום התיירות ושדרוג רחובות – מתוך תפיסה שאיכות חיים עירונית נמדדת גם במרחב הציבורי ובנגישות לטבע ולפנאי. מבט קדימה: עוד קצת סבלנות היקף ההשקעות בתשתיות בירושלים נאמד, על־פי החברה, בכשלושה מיליארד שקל בשנה – נתון שמעיד על היקף המה ו 120־ פכה. מאחורי המספרים עומדים גם אנשים: צוות של כ עובדי החברה, ולצידם אלפי עובדים במיקור חוץ, שמניעים

9 | יום ירושלים | 2026 מאי

בין קדושה לקידמה, בין משבר לשגרה ובין מהירות לדיוק: ניצן חן, ראש מערך ההסברה והדוברות של ענתי גילעד • עיריית ירושלים, על האתגר לספר את סיפורה של העיר המורכבת בישראל 59 ירושלים חוגגת "ירו לים חייבת להישאר גורם מאחד שחוצה זמן וגבולות"

עיר ירושלים היא אולי הזירה המאתגרת ביותר בישראל למי שאמון על המסרים שיוצאים ממנה. בארבעת החודשים האח ־

"הרשתות החברתיות לצד הבינה המלא ־ כותית שינו לגמרי את תפיסת התקשורת המסורתית, אך בו בזמן יצרו מציאות חסרת תקדים של נגישות מיידית, תוך יצירת מנוע לחיזוק הקשר בין הרשות המקומית לתוש ־ ביה. במציאות הטכנולוגית של ימינו הר ־ שתות מאפשרות לעירייה ולעומד בראשה, ראש העיר משה ליאון, לתקשר עם התושבים ולתת מענה מהיר ושקוף. זוהי קידמה שיש בה ברכה רבה, לצד אחריות מוגברת בניהול המידע: היא מחזקת את האמון שבין הרשות לציבור, בין ראש העיר וראשי האגפים בעי ־ רייה לתושבים כולם, יוצרת שקיפות ראויה ומאפשרת תגובה מהירה". עד כמה הרקע שלך כעיתונאי מלווה אותך בתפקיד היום? "ניסיוני הנפרש על פני למעלה משלושה עשורים בעיתונות, במערכות תקשורת ברדיו ובטלוויזיה, ברגולציה וכעיתונאי, הכשיר אותי באופן מלא לתפקיד זה, ומ ־ לווה אותי בכל החלטה מקצועית וביכולת לשאול את השאלות הנכונות, לזהות סי ־ פור משמעותי, ולשמור על מחויבות לא ־ מינות גם בתפקידי הנוכחי. אני מביא עימי סל כלים רב־תחומי, המשלב מומחיות תק ־ שורתית, ניסיון בניהול ציבורי ופרופסיה מקצועית, לצד תשוקתי רבת השנים לע ־ שייה זו". לסיום - אם היית צריך לשרטט את הדימוי האידיאלי של ירושלים - מה היית רוצה שהעולם יראה בה? "שאיפתי שירושלים תצטייר כמנורת זהב, שמאירה לא רק לעם היהודי, אלא גם כאור לגויים וכחיבור אינסופי שבין קודש לחול. ירושלים כנקודת מפגש דתית, מדינית ותרבותית שניצבת מעל סכ ־ סוך ומעל הזמן. היא עיר קוסמופו ־

שהוא מוביל מבקשת להרחיב את האופן שבו ירושלים נתפסת - לא רק כמוקד דתי והיס ־ טורי, אלא גם כמרכז מתפתח, חדשני ורב־ גוני. "סוד קסמה והאתגר התקשורתי הגדול שלה הוא שלצד השימור ההיסטורי האותנ ־ טי, היא אינה קפואה בעבר, אלא היא עיר של תכנון והתפתחות בלתי פוסקים", מסביר חן. "קו מנחה עבורי - להימנע מכותרות והכתרות מוקדמות ונחפזות, ולהקפיד על פרסום של מידע מדויק ומאומת. בעיניי, מקצועיות ומהימנות עדיפות על פני מהירות. גם אם לעיתים יש לכך מחיר – זהו מחיר שאני מוכן לשלם" "לצד החומות העתיקות, צומחים כל העת פרויקטים אדריכליים מודרניים, תשתיות מתקדמות ומוקדי יזמות פרטית מרשימים. זו עיר שבה העתיק והחדש משלימים זה את זה בהרמוניה נצחית. לכן, כראש מערך הדוברות וההסברה, אני מוביל אסטרטגיה תקשורתית ולפיה ירושלים אינה מתמצית רק בהר הבית - על משמעויותיו הדתיות, ההיסטוריות והר ־ גישות – אלא משתרעת גם אל עבר פיתוחה המתמשך והקידמה שהיא מובילה,

טוריה במוקד תשומת הלב העולמית - וכך גם ירושלים כבירתה הנצחית, על כל מורכ ־ בויותיה. אולם השאיפה היא כי ירושלים תצ ־ טייר כעיר המתעלה מעל הקונפליקט וכסמל לדו־קיום, סולידריות ופלורליזם. ירושלים חייבת להישאר גורם מאחד שחוצה זמן וג ־ בולות, כירושלים הנצחית - של זהב בחוסנה, של נחושת בעתיקותה ושל אור בקדושתה". מה חשוב יותר בעידן הנוכחי - מהירות או דיוק? "חז"ל אמרו: 'החיפזון מן השטן'. זהו קו מנחה עבורי - להימנע מכותרות והכתרות מוקד ־ מות ונחפזות, ולהקפיד על פרסום של מידע מדויק ומאומת. בעיניי, מקצועיות ומהימנות עדיפות על פני מהירות. גם אם לעיתים יש לכך מחיר – זהו מחיר שאני מוכן לשלם". "מעל סכסוך ומעל הזמן" גם הרשתות החברתיות, הוא מציין, שינו את כללי המשחק, אם כי לא בהכרח לרעה:

רונים עומד בראש מערך ההסברה והדוברות של עיריית ירושלים ניצן חן, בעבר מבכירי אנשי התקשורת בישראל ומי שכיהן שנים ארוכות כראש לשכת העיתונות הממשלתית. חן פועל בלב המתח בין רגישויות פוליטיות, דתיות וציבוריות, בעיר שכל אמירה בה יכולה להדהד הרבה מעבר לגבולותיה. לרגל יום חגה של הבירה, הוא מסביר בריאיון איך מנהלים תדמית של עיר שהיא גם סמל, גם חיי יומיום וגם זירה בינלאומית. מהם הנושאים שאתה הכי מרבה לעסוק בהם ביומיום? "במסגרת תפקידי, אני ממשיך גם היום בקו המקצועי שהוביל אותי לאורך שנות שירותי הציבורי, ועל־פיו אני מבחין בעיסוקי בשגרה היומיומית בין דחוף לחשוב. אני עוסק בכי ־ בוי שריפות לצד בניית אסטרטגיה, והכול תחת הנרטיב הברור שמוביל ראש העיר משה ליאון - ירושלים אינה רק בירת הנצח, היא ליבה הפועם של החברה הישראלית ומוקד של אור רוחני ורב־תרבותי, המוקרן הרבה מעבר לגבולותיה של העיר בארץ ומעבר לים. כאן בירושלים נשזרות יחד מורשת עתיקה עם אתגרי ההווה והעתיד, ומתקבלות החל ־ טות המשנות את פני ההיסטוריה במפגשים דיפלומטיים וממשלתיים מכריעים בזירה הלאומית והבינלאומית". מאחורי הסיפור הגדול של ירושלים, לדבריו, מסתתרות גם שאלות יומיומיות טריוויאליות, אלה שמעסיקות את התושבים עצמם: "מה שמעסיק את הירושלמים ביומיום הוא בראש ובראשונה איכות החיים: עומסי התנועה, אפ ־ שרויות התעסוקה והמרחב הכלכלי, החברתי והתרבותי בקהילה ובשכונה. אין יום שבו ראש העיר וצוותו לא מסיירים ברחבי העיר ובשכו ־ נות, ועוקבים אחר התקדמות הבנייה והעבו ־ דות. גולת הכותרת של הבירה בשנים הקרו ־ בות היא רשת הרכבות המקומית, שתאפשר לכל תושב ניידות וזמינות במקומות מרכזיים, עבודה מדהימה, שתניב פירות בקרוב מאוד, וכבר רואים את האור בקצה המנהרה". "תכנון והתפתחות בלתי פוסקים" המתח בין עבר לעתיד, בין קדושה להתחד ־ שות, עומד גם בלב האתגר התקשורתי של העיר. בהיבט זה חן מדגיש, כי האסטרטגיה

כאן ועכשיו ועם הפנים קדימה. ירושלים ניצבת בצומת ייחו ־ די – מחד כמוקד של קדושה ומורשת רבת-דורות, ומאידך כמנוע צמיחה של התחדשות מתמדת. היא ניצבת כאיזון במתח העדין שבין עבר לע ־ תיד, כעיר שמכבדת את מורשתה ופועלת במקביל לעצב את עתידה כמרכז רב־גוני עבור כלל תוש ־ ביה". איך נכון בעיניך לספר את סיפורה של העיר בזירה הבינלאומית, לנוכח תשומת הלב הרבה שהיא מושכת? "ישראל ניצבת לאורך ההיס ־

ניצן חן, ראש מערך ההסברה והדוברות של עיריית ירושלים. צילום: ארנון בוסאני

ליטית ופלורליסטית חיה ותוססת, שמסמלת לא רק חופש דת ופול ־ חן, אלא ורסטיליות, רב-גוניות וקידמה בלתי מתפשרת. אין עוד עיר שבה קדושה כה מרוכזת ורב ת ר ־

בותיות חיה ונושמת במרחב אחד, לצד מרחבי תרבות תו ־ ססים, מרכזי כלכלה עצימים. היא לפיד הנושא עבר מפואר

ומאיר עתיד משותף של התחדשות בלתי פוסקת, תקווה וחזון לחילונים ולמ ־

 שפחות צעירות".

2026 מאי | יום ירושלים | 10

מכללת עזריאלי להנדסה בירושלים

מהנדסים את עתידה של ירושלים: מכללת עזריאלי להנדסה כעוגן אקדמי חברתי וטכנולוגי בעיר לקראת יום ירושלים, מבטאל אחד המוסדותהאקדמייםשמסמלים יותר מכול אתהחיבור בין השכלה גבוהה, חדשנות, תעשייה ותרומה לעיר: מכללת עזריאלי להנדסה ירושלים. בלב שכונת רמת בית הכרם, בתוך מרחב עירוני שמשלב היסטוריה, קהילות מגוונות והתחדשות מתמדת, פועלת המכללה שנה ומכשירה דורות של מהנדסים ומהנדסות לתעשייה הישראלית 25 מעל

מאת: גלית בן חמו, בשיתוף עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה ירושלים

ירושלים מזוהה לעיתים קרובות עם עבר מפואר, מורשת, רוח ותרבות. אך לצד כל אלה, בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת בעיר גם תשתית של חדשנות, טכנולוגיה, מחקר ותעשייה מתקדמת. בתוך המהלך הזה תופסת מכללת עזריאלי להנדסה מקום מש ־ מעותי: מוסד אקדמי ירושלמי מובהק, שמצד אחד מחובר לצורכי התעשייה המשתנים, ומצד שני רואה את עצמו חלק בלתי נפרד מהעיר, מאנשיה ומעתידה. בוגרים 5,000 מאז הקמתה יצאו משערי המכללה מעל ומהנדסים במגוון תחומים. רבים מהם משתלבים בתפקידי מפתח בתעשייה, בהייטק, במערכות ציבוריות ובחברות מובילות. אך תרומתה של המכללה אינה מסתכמת רק בהכשרת כוח אדם מקצועי. היא מייצרת בירושלים מוקד ידע, הזדמנות וקידום חברתי, ומאפשרת לצעירים ולצ ־ עירות מהעיר ומהאזור לרכוש מקצוע מבוקש, להשתלב בתעשיות מתקדמות ולהישאר חלק מהמרקם הירושלמי. מאפיין בולט: קשר הדוק לתעשייה בראש המכללה עומדת הנשיאה, פרופ' תמר רז נחום, שמובילה תפיסה אקדמית רחבה: הנדסה אינה רק ידע טכני, אלא דרך חשיבה, אחריות, ערכים ויכולת להתמודד עם אתגרי העולם המשתנה. על־פי גישתה, מהנדס העתיד אינו יכול להסתפק בנוסחאות, חישובים ותיאוריה. עליו לדעת לעבוד בצוות, ללמוד באופן עצמאי, לנהל פרויקטים, לפתור בעיות מורכבות, לקבל החלטות, להבין מערכות רב־תחומיות ולפעול ביושרה מקצועית. הגישה הזו באה לידי ביטוי בתוכניות הלימוד של המכללה, אשר נבנו ומתעדכנות על בסיס דמות הבוגר, הכוללת ידע, מיומנויות חיוניות וערכים. גישה ייחודית זו מל ־ ווה את לימודי ההנדסה בתחומים, כמו תוכנה, תעשייה וניהול, מכונות, חשמל ואלקטרוניקה, חומרים והנדסת ביוטכנולוגיה, הנדסה אזרחית ומכינות אקדמיות, וכן מציעה המכללה גם תארים מתקדמים, ובהם תואר שני בהנדסת תוכנה עם התמחות בבינה מלאכותית ותואר שני ביזמות טכנולוגית, היחיד מסוגו בישראל. כל אלה מציבים את המכללה בחזית ההכשרה הטכנולוגית והיזמית, ומחברים את ירושלים לעולמות הצומחים ביותר במשק. אחד המאפיינים הבולטים של מכללת עזריאלי

מאמינים ביכולת של ידע, טכנולוגיה והשכלה לייצר מוביליות, שותפות וצמיחה. מכללת עזריאלי להנדסה ירושלים

טכנולוגיה והשכלה לייצר מוביליות, שותפות וצמיחה. הסטודנטים הלומדים בה אינם רוכשים רק מקצוע, הם הופכים לחלק מקהילה אקדמית, שמבקשת להשפיע על סביבתה. אחד המאפיינים הבולטים של מכללת עזריאלי להנדסה הוא המגוון האנושי המתקיים בה, המשקף במידה רבה את פניה של ירושלים עצמה. בקמפוס לומדים זה לצד זה סטודנטים וסטודנטיות מכלל האוכלוסיות הירושלמיות, חילונים, דתיים, חרדים, ערבים ועולים חדשים, וכל אחד מהם מביא עימו עולם תרבותי, חברתי ואישי אחר. במובן הזה הלימודים במכללה מעניקים לבוגריה ערך מוסף החורג הרבה מעבר להכשרה המקצועית: הם מאפשרים מפגש יומיומי, טבעי ומכבד עם אוכלוסיות שונות, מפתחים יכולת לעבוד בצוותים מגוונים, ומעמיקים את ההיכרות עם החברה הישראלית והירושלמית על כל גווניה. עבור מהנדס העתיד, שיידרש להשתלב בסביבות עבודה רב־ תחומיות ורב־תרבותיות, מדובר בניסיון חשוב לא פחות מהידע האקדמי עצמו. ביום ירושלים, כשמדברים על בניינה של העיר, ראוי לדבר לא רק על אבנים, שכונות ואתרים היסטוריים, אלא גם על האנשים והמוסדות שמעצבים את עתידה. מכללת עזריאלי להנדסה ירושלים היא אחד מהם: מוסד שמחבר בין מצוינות אקדמית למחויבות עירונית, בין הנדסה לערכים ובין חזון לעשייה. מתוך הקמפוס בבית הכרם יוצאים מדי שנה מהנדסים ומהנדסות שנושאים איתם את הידע, הכלים והאחריות לבנות עתיד מתקדם  יותר לירושלים ולישראל כולה. לפרטים נוספים על המסלול להנדסה אזרחית ולימודי *9087 הנדסה - טלפון:

סטודנטים להנדסת תוכנה, חומרים וביוטכנולוגיה לעשות סטאז' בחברות בתעשייה ולהתנסות בעבודה אמיתית בשטח. בכך מכינה המכללה את בוגריה לא רק למבחנים אקדמיים, אלא למציאות המקצועית שמחכה להם מחוץ לקמפוס. ייחודה של המכללה ניכר גם בדגש שהיא שמה על ערכים. פרופ' רז נחום מדגישה, כי בעולם שבו מהנדסים מקבלים החלטות המשפיעות על חיי אדם, על סביבה, על תשתיות ועל מערכות מורכבות, יש חשיבות עצומה ליושרה, הוגנות, גמישות ואתיקה מקצועית. לכן הערכים הללו אינם נשארים כסיסמאות, אלא נטמעים בתוכניות הלימוד. כל מחלקה נדרשת לבחון כיצד היא מיישמת אותם בפועל, דרך דיונים, פרויקטים והתמודדות עם דילמות מקצועיות. ירושלים - חלק מזהות המכללה לקראת יום ירושלים, קל לראות במכללה לא רק מוסד אקדמי, אלא שותפה בבניית עתידה של העיר. ירושלים זקוקה למנועי צמיחה שיחזקו את הכלכלה המקומית, ישמרו צעירים בעיר, ימשכו יזמות וחדשנות, ויח ־ ברו בין אוכלוסיות שונות סביב מטרה משותפת. מכללת עזריאלי עושה זאת באמצעות השכלה הנדסית ברמה גבוהה, פתיחת דלתות לתעסוקה איכותית והכשרת דור של אנשי מקצוע שמ ־ סוגלים להוביל שינוי.

הוא הקשר ההדוק לתעשייה. הלימודים אינם נשארים בגבולות הכיתה או ההרצאה הפרונטלית. הסטודנטים נדרשים לה ־ תמודד עם בעיות אמיתיות, לפרק אותן לגורמים, לבחון טכנולוגיות אפשריות ולבחור פתרונות יישומיים. הלמידה כוללת פרויקטים, מעבדות, התנסות מעשית, עבודת צוות וחשיבה ביקור ־ תית. נוסך על כך החל משנת הלימודים הנוכחית מאפשרת ומעודדת המכללה

המיקום הירושלמי של המכללה אינו פרט טכני בלבד. הוא חלק מזהותה. בתוך עיר מורכבת, מרובת קולות ואתגרים, פועלת המכללה כמקום שמאמין ביכולת של ידע,

פרופ' תמר רז נחום. צילום: דורון לצטר

11 | יום ירושלים | 2026 מאי

הגיחון

הגיחון: הכוח השקט שמחזיק את ירושלים זורמת מאחורי כל פתיחת ברז בבירה פועלת מערכת מורכבת של תשתיות, טכנולוגיה ואנשי מקצוע, שמבטיחה ליותר ממיליון תושבים שקט תפעולי, שירות נוח ומתקדם ואספקה אמינה של מים צלולים גם בעשורים הבאים

צילומים: שלומי אמסלם

עבור רוב תושבי ירושלים, מים הם דבר מובן מאליו. פותחים ברז – ויש מים. מורידים את המים באסלה – והכול נעלם. השגרה הזו נראית פשוטה וטבעית, כמעט אוטומטית. אבל מאחורי הפעולות היומיומיות ביותר מסתתרת אחת המערכות המורכבות, הרגישות והחיוניות ביותר בעיר. בתאגיד המים והביוב הגיחון מסבירים, כי דווקא העובדה שהתושבים כמעט אינם חושבים על המערכת, היא ההצלחה האמיתית. "עבור הלקוחות שלנו, התהליך הוא כמו המים עצמם – שקוף (וטוב שכך). פותחים ברז ויש מים, מדיחים מים באסלה והכול נשטף ונעלם, כאילו הדברים קורים מע ־ צמם. אך מאחורי הפשטות היומיומית הזו פועלת מערכת מורכבת, מדויקת ורגישה שלא יכולה להרשות לעצמה לט ־ עות", מסבירה קרן גלנצר־מנצור, משנה למנכ"ל התאגיד. מאחורי הקלעים פועלות תשתיות מתקדמות, הכוללות מאגרי מים, תחנות שאיבת ביוב, מכוני טיהור שפכים ומ ־ עבדה עצמאית לבדיקת איכות מים – היחידה מסוגה בין תאגידי המים בישראל. המשמעות היא שליטה מלאה, שקי ־ פות ויכולת לבצע בדיקות בסטנדרטים מהמחמירים בארץ. בגיחון מדגישים, כי המשמעות האמיתית של פעילותם אינה מסתכמת רק באספקת מים ופינוי ביוב, אלא ביצירת שקט – גם תפעולי וגם נפשי. "אנחנו שם גם כשלא מרגישים אותנו: בזיהוי מוקדם של תקלות, בבקרה בלתי פוסקת על ק"מ צנרת ותשתיות 3,000 איכות המים ובתחזוקה של מעל מתקדמות שמשרתות מעל מיליון תושבים. השירות שלנו צריך להיות כמו מים: נוכח, חיוני, אבל כזה שלא צריך לח ־ שוב עליו. ברגע שהתושב לא מרגיש אותנו, סימן שע ־ שינו את העבודה נכון", מציינת גלנצר מנצור. היערכות מתמדת קדימה ירושלים נמצאת בשנים האחרונות בתנופת פי ־ תוח אדירה – שכונות חדשות מוקמות, פרויקטים של התחדשות עירונית מתרחבים והעיר צומחת בקצב מואץ. עבור תאגיד הגיחון, המשמעות היא היערכות מתמדת קדימה.

הרבה לפני האכלוס". העבודה נעשית בשיתוף פעולה הדוק עם עיריית ירו ־ שלים וגורמי התכנון, מתוך תפיסה של חשיבה לטווח ארוך: לא רק לתת מענה לצרכים הקיימים, אלא להוביל היערכות מוקדמת באמצעות הרחבת תשתיות, שדרוג קווים ושילוב מערכות ניהול חכמות. בירושלים, מדגישים בגיחון, אין פתרון אחיד שמתאים לכולם. מדובר בעיר מורכבת, בעלת טופוגרפיה ואת ־ גרים שונים בכל שכונה, ולכן נדרשת התאמה מדויקת לכל אזור. גלנצר־מנצור: “האתגר הזה מחייב אותנו להיות גם מדויקים וגם יצירתיים ולהתאים פתרון לכל אזור. תחום תשתיות המים והביוב הוא תחום עם משמעות אמיתית. מדובר בתשתית בסיסית, שמשפיעה על החיים של כל אדם כל יום. הידיעה שהעבודה שלנו נוגעת ישי ־ רות באיכות החיים של הציבור יוצרת תחושת שליחות חזקה". תשתיות חזקות וטכנולוגיה מתקדמת לצד פיתוח התשתיות, בגיחון מובילים בשנים האחרונות גם שורה של מיזמים חדשניים שנועדו לשפר את איכות החיים של התושבים ולהבטיח מוכנות לעתיד. אחד המרכ ־ זיים שבהם הוא “פרויקט הקדרון” – מיזם רחב היקף לטיפול מתקדם בשפכים ולשמירה על הסביבה, ומשכך הוא בעל חשיבות אזורית משמעותית. במקביל מקודמת מערכת “הקו החמישי לירושלים”, בשי ־ תוף חברת “מקורות”, שמטרתה לחזק את יתירות ואמינות אספקת המים לעיר ולאפשר מענה יציב גם בתקופות עומס ובתרחישי קיצון.

בנוסף, בשנה האחרונה החל פרויקט רחב להחלפת מדי המים למדים חכמים המשדרים את נתוני הצריכה מרחוק – מהלך שנועד לשפר את השירות, השקיפות והזמינות עבור התו ־ שבים. חשבון מים בחמש שפות אחד האתגרים המרכזיים של הגיחון הוא מתן שירות בעיר המורכבת והמגוונת ביותר בישראל. ירושלים כוללת מגוון אוכלוסיות, שפות שונות וצרכים שונים – ואת השירות, כך אומרים בתאגיד, חובה להתאים למציאות הזו. “ירושלים היא עיר של קהילות, שפות וצרכים שונים. כדי לתת שירות טוב באמת, אי אפשר להסתפק במע ־ נה אחיד לכולם. יש להכיר את המורכבות, לכבד אותה, ולהתאים את השירות לכל אוכלוסייה". לשם כך מונגש חשבון המים בחמש שפות, פניות הציבור נענות בשפות שונות, ומושקעים מאמצים מתמשכים בשיפור השי ־ רותים הדיגיטליים, לצד שמירה על מענה אנושי עבור אוכלוסיות פחות דיגיטליות. התאגיד מקיים גם מפגשים עם תושבים ברחבי העיר, ובמזרח ירושלים נעזר במוכ ־ תרים מקומיים כדי להנגיש מידע ולחזק את הקשר עם הקהילה. “קשר אמיתי עם הקהילה לא נבנה דרך נוכחות, הקשבה ושיח ישיר. מבחינתנו, שירות טוב מתחיל בהבנה של האדם שמולך. בעיר כמו ירושלים, שבה כל שכונה היא עולם בפני עצמו, לצד אספקת מים, באחריותנו להעניק גם שירות שמ ־ כבד את כל מי שחי בה". לרגל יום ירושלים, מביטים בגיחון אל עתיד, שבו משק המים בבירה מתפתח יחד עם העיר. החזון כולל השקעה מתמשכת בתשתיות אסטרטגיות, בהן מערכת הקו החמישי, מאגרי מים ומערכות נוספות שיבטיחו אספקת מים אמינה וטיהור שפכים גם בעשורים הבאים. לצד זאת, ממשיכים לקדם פרויקטים סביבתיים רחבי היקף דוגמת "הקדרון", שמחברים בין תשתיות, סביבה ואחריות אזורית. "אנחנו פועלים להטמיע טכנולוגיות מתקדמות, לשפר את יכולות הניהול והבקרה בזמן אמת, ולהמשיך לחזק את התשתיות, כך שיתאימו לעיר בצמיחה מתמדת". אולם מעבר לטכנולוגיה ולמערכות המתקדמות, בגיחון מבקשים להזכיר שהחזון נותר פשוט ואנושי וכך גם המדד: התושב כלל לא צריך לחשוב על המים. בסופו של דבר מים  הם דבר מובן מאליו – וכך בדיוק עליהם להישאר".

"העשייה שלנו היום נשענת על שילוב בין תשתיות חזקות לטכנולוגיה מתקדמת – וגם על פרויקטים שמסתכלים קדימה שנים רבות", מסבירים בתאגיד. בצד התפעולי הושקעו משאבים רבים במערכות ניטור ובקרה מתקדמות, שמאפשרות לזהות חריגות בזמן אמת – ולעיתים אף לפני שהתוש ־ בים עצמם מבחינים בתקלה.

“ירושלים צומחת בקצב מרשים – וזה מרגש, אבל גם מחייב”, מסבירים בתא ־ גיד. “תשתיות מים וביוב הן הבסיס לכל שכונה חדשה ולכל פרויקט הת ־ חדשות, ואנחנו דואגים להיות שם

“אנחנו לא מחכים לתקלות, אנח ־ נו שואפים לזהות אותן עוד לפני שהן מורגשות".

קרן גלנצר־מנצור משנה למנכ"ל צילום: שלומי אמסלם

2026 מאי | יום ירושלים | 12

עדן

תנופת פיתוח תשתיות

חברת עדן מובילה את מימוש התוכניות האסטרטגיות של ראש העיר משה ליאון — ומקדמת את ירושלים לצמיחה, חדשנות ופיתוח כלכלי והשקעות בירושלים

כניסה לעיר. צילום: ארנון בוסאני

בשנים האחרונות ירושלים מצויה בעיצומה של תנופת פיתוח חסרת תקדים. מאחורי הקלעים של המ ־

נופים, המגדלים שצצים חדשות לבקרים והפרויקטים החדשים, פועלת שכבת עומק משמעותית יותר – תכנון כלכלי עירוני ארוך־טווח. במוקד המהלך ניצבת חברת עדן, הזרוע הכ ־ לכלית־יזמית של עיריית ירושלים, שפועלת לאור חזונו של ראש העיר משה ליאון, ליזום, לפתח ולהשביח נכסים עירוניים שמתא ־ פיינים בפוטנציאל כלכלי משמעותי. מטרת העל של פעילות החברה היא חיזוק מעמדה של ירושלים כבירת ישראל וכמרכז כלכלי מוביל, תוך יצירת מקורות הכנסה חדשים לעיר ושיפור מתמיד באיכות החיים של תו ־ שביה. החברה פועלת על־פי מודל ייחודי, המשלב בין ראייה ציבורית לאחריות עסקית, והפ ־ עילות מחברת בין נדל״ן עירוני, תשתיות, תחבורה, אנרגיה ושירותים עירוניים לכדי מערכת אחת שלמה. גם אתגרים, גם הזדמנויות במסגרת פעילותה, עדן מתמקדת בפיתוח אזורי תעסוקה ומסחר (מע"רים), המהווים מנועי צמיחה עירוניים מרכזיים. בד בבד היא מנהלת את מערך החניונים העירוני – צ � מקומות חניה ו 2,000 הכולל למעלה מ ־ פוי להתרחב משמעותית בשנים הקרובות, כחלק מתפיסה כוללת של ניהול תנועה ותמיכה בפיתוח העירוני. לצד זאת החברה מקדמת פרויקטים בת ־ חומי אנרגיה עירונית, התייעלות מערכות הפסולת והקמת מתקני קצה מתקדמים.

סולטן סולימאן. צילום: ארנון בוסאני

ראש העיר, משה לאון. צילום: מירי דוידוביץ

קהל היעד רחב: יזמים פרטיים, חברות עסקיות וגופים ציבוריים, ותפקיד החברה לחבר בין כל השחקנים לאינטרס העירוני, ולייצר שיתופי פעולה שמקדמים את העיר כולה

הדמיית תלפיות. צילום: באדיבות חברת עדן

2026 מאי | יום ירושלים | 14

בית ברסלר צילום: יוסי מסטרס

המגמות שמעצבות את העשור הבא כל מי שנכנס בשערי ירושלים או מתגורר בה מזהה בעיר מגמה ברורה של האצת פיתוח כלכלי: התרחבות אזורי תעסוקה, כניסת יז ־ מים חדשים לפעילות בבירה והשקעות תש ־ תית רחבות היקף. במקביל מתחזקת מגמת החדשנות והקיימות. בתחום האנרגיה פועלת העיר לניהול ותפ ־ גגות סולאריים על מבני ציבור, 150 עול כ־ לצד קידום מתקני אגירה של אנרגיה לשם חיזוק החוסן העירוני. בתחום הפסולת מקודמים פתרונות מתקד ־ מים, ובראשם מתקן השבה לפסולת – מהלך אסטרטגי, שיאפשר הפקת אנרגיה, צמצום הטמנה והפחתת עלויות, תוך שמירה על הסביבה העירונית. שלושת עוגני הפיתוח של ירושלים במבט קדימה, חברת עדן מובילה שלושה מרחבים אסטרטגיים מרכזיים, שמבטאים את המדיניות העירונית בהובלת ראש העיר: ע � - מרכז התחבורה וה רובע הכנ סה לעיר ר סקים החדש של ירושלים, הכולל את תחנת הרכבת יצחק נבון, שלושה קווי רכבת קלה והתחנה המרכזית. המתחם צפוי לכלול מיליון מ״ר של בנייה, מהם מאות 1.25 כ־ אלפי מ״ר של תעסוקה, מסחר ותיירות. מ � - מעבר מאזור תעשייה מסורתי ל תלפתיות רכז עירוני מעורב שימושים, בהיקפים של למעלה ממיליון מ״ר, כולל אלפי יחידות דיור ומגדלי תעסוקה. ר � - חיזוק המ מרכז הע ר ומזרח רושלים ם

קם הקיים, שימור ערכים עירוניים והחייאת המרחב, באמצעות פתרונות דיור, מסחר ומי ־ קסום נכסים עירוניים. לצד אלה, נבחנים אזו ־ רים נוספים בעלי פוטנציאל לפיתוח עתידי, במטרה לייצר מנועי צמיחה חדשים לעיר.

כל הפרויקטים נשענים על גישה חדשנית של מיקסום נכסים קיימים והפיכתם למ ־ נועי הכנסה עירוניים, תוך צמצום עלויות התפעול באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ותכנון חכם. אחד המאפיינים הבולטים בפעילות הח ־ ברה הוא ההתאמה המוחלטת למורכבות המובנית בירושלים: עיר בירה רב־תרבו ־ תית, בעלת שכבות היסטוריות וחברתיות עמוקות. הפרויקטים אינם מתוכננים כפתרונות נדל"ניים גרידא, אלא כמענה עירוני כולל ומקיף. כל מהלך משלב בין פיתוח כלכלי ובין התאמה למרחב הציבורי, לתשתיות הקיימות ולצרכים הקהילתיים של השכו ־ נות השונות. גישה זו יוצרת השפעה רחבה הרבה מעבר לפרויקט הבודד, ומייצרת שי ־ נוי מערכתי במרקם העירוני כולו. חיבור בין יזמים, עיר ותושבים קהל היעד של החברה רחב ומגוון: מיזמים פרטיים, דרך חברות עסקיות ועד משקיעים וגופים ציבוריים. תפקידה של חברת עדן הוא לחבר בין כלל השחקנים הללו ובין האינטרס העירוני, ולייצר שיתופי פעולה שמקדמים את ירושלים כולה. הפעילות מתבצעת בהתאם למדיניות ראש העיר משה ליאון, תוך שימת דגש על פיתוח כלכלי כמנוע צמיחה מרכזי – אך כזה שאינו מנותק מהמרחב הציבורי ומהתושבים עצמם. במובן זה ולצד התשואה הכלכלית, כל פרויקט נבחן גם לפי התרומה שלו לאיכות החיים של תושבי ירושלים.

עיר חכמה, מחוברת ומשולבת שימושים

שוק הנדל״ן הירושלמי צפוי להמשיך ולה ־ תפתח לכיוון ברור של עירוב שימושים – מגורים, תעסוקה, מסחר ופנאי במרחב אחד משולב. החזון שמובילה עדן, לא מסתכם רק בפיתוח פיזי של העיר, אלא ביצירת מערכת עירונית חכמה, יעילה ובת־קיימא, שמייצרת ערך כלכלי, לצד ערך חברתי וסביבתי. האנשים שמובילים את המהפכה לצד העשייה העירונית הרחבה, עומדים אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, שמובילים את המהלכים האסטרטגיים של החברה. אחד מהם הוא מנכ"ל חברת עדן, יהודה סבן, בעל ניסיון עשיר בתחומי האנרגיה, התשתיות והפי ־ תוח העסקי, שהוביל פרויקטים מורכבים ביש ־ ראל ובאירופה. הרקע הרחב של סבן – ממשרד האוצר, דרך שוק האנרגיה ועד לדירקטוריונים בחברות מובילות – משקף את החיבור בין ראייה כלכלית, רגולטורית ואסטרטגית, שהוא לב העשייה העירונית בירושלים של היום. לצד היא עיר 2026 היסטוריה מפוארת, ירושלים שמציגה תכנון, ניהול וצמיחה. ובעוד קו הרקיע שלה ממשיך להשתנות – מתחת לפני השטח מתרחשת מהפכה עמוקה ושקטה, שמעצבת את  עתידה הכלכלי של הבירה לדורות הבאים.

יהודה סבן, מנכ"ל עדן צילום: יואל לוי

הפרויקטים מתוכננים כמענה עירוני כולל, גישה היוצרת השפעה רחבה הרבה מעבר לנקודת הפרויקט הבודד, ומייצרת שינוי מערכתי במרקם העירוני כולו

15 | יום ירושלים | 2026 מאי

59 ירושלים חוגגת

ירושלים לומדת אחרת: מערכת החינוך הגדולה בישראל ממציאה את עצמה מחדש ירושלים הופכת את מורכבותה למנוע חינוכי, ומרחיבה את מערכת החינוך הרבה מעבר לכיתה באמצעות חדשנות, אקדמיה ותשתיות דיגיטליות שמעצבות את דור העתיד

כל בוקר ירושלמי רגיל ולצד עומסי התנועה המ ־ 300 סורתיים, יוצאים כ־ אלף ילדים ובני נוער אל גני הילדים, בתי הספר

מדידה איכותית והעצמת מנהלים ומורים. העוגן השני נוגע למה שהוא מכנה "החינוך הירושלמי" – טיפוח תחושת השייכות לעיר, שיש בה היסטוריה, גיוון, מורכבות וגאוות יחידה. העוגן שלישי מתמקד בחיזוק המעט ־ פת – הקשר בין התלמידים והמורים, במיוחד בשנים האחרונות שבהן מערכת החינוך מת ־ מודדת עם עומסים רגשיים, חברתיים וביט ־ חוניים חסרי תקדים. "חשוב לי שכל תלמיד ירגיש את החיבור לבית הספר, לקהילה ולמקום הולדתו", אומר ויר ־ צבורגר. "הידע היום נגיש בכלים מתקדמים, אבל המורה הוא זה שנותן תיווך למידע, ליווי אישי, תמיכה ויצירת החיבור הרגשי לקהילה ולעיר. לכן אנחנו רואים את הצוותים החינו ־ כיים כחוד החנית של המערכת". מרכזים חינוכיים: שינוי תפיסה אחת הזירות הבולטות שבהן ירושלים משנה את חוויית הלמידה היא מרכזי החדשנות החינוכיים, הפועלים בשיתוף מינהל החי ־ נוך העירוני ואגף חברה. בעיר קיימים כיום חמישה מרכזים כאלה, שמבקשים להוציא את הלמידה מהפורמט המסורתי של כיתה, לוח ומחברת, ולהפוך אותה להתנסות חיה, יציר ־ תית ורלוונטית. מ"איפכא" בפסגת זאב, דרך בגוננים, "פואנטה" ו"חוות " JLM SPARK "

היסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים. ליל ־ דים הללו מאפיינים שונים רבים - חלקם לומ ־ דים בעברית, חלקם בערבית; חלקם בממלכתי, חלקם בממלכתי־דתי, חלקם בחרדי; חלקם בבתי ספר ותיקים בלב שכונות מבוססות, ואחרים במוסדות חינוך במזרח העיר או בש ־ כונות שעוברות שינוי עירוני עמוק. המשותף לכולם היא שייכותם למערכת החינוך הגדולה והמגוונת ביותר בישראל, המנוהלת על ידי מינהל החינוך בעיריית ירושלים, תוך הוצאה לפועל של החזון העירוני, שאותו מתווה ראש העיר, משה ליאון. המספרים לבדם מספרים סיפור ענק, אבל הם לא מראים את הפרטים הקטנים. כי בירושלים חינוך אינו רק שירות עירוני, הוא כלי לעיצוב פני העיר, לשימור הזהות שלה, לצמצום פע ־ רים, לבניית חוסן וליצירת דור חדש שמסוגל לנוע בין עולמות: מסורת וטכנולוגיה, קהילה ואקדמיה, שכונה ותרבות לוקאלית ועיר גלו ־ בלית. אריק וירצבורגר, ראש מינהל החינוך בעי ־ ריית ירושלים, רואה את התפקיד הזה לא כניהול מערכת, אלא כמשימה עירונית רחבה. "ירושלים היא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, גם כשמדובר במערכת החינוך העירונית", הוא אומר. "חינוך טוב מעלה את רמת העיר, מביא אוכלוסייה איכותית ומש ־ פיע לטובה גם על אפשרויות התעסוקה של הצעירים בעתיד". וירצבורגר, ירושלמי מלידה, אב לחמישה וסב לשמונה, הגיע לתפקיד עם ניסיון ארוך שנים בניהול, פדגוגיה וחינוך ערכי. מבחינתו, מער ־ כת החינוך הירושלמית נשענת כיום על שלו ־ שה עוגנים מרכזיים: מצוינות, זהות ירושל ־ מית וחוסן. העוגן הראשון מבקש להעלות את הרף הלימודי והפדגוגי, בין היתר באמצעות שימוש בכלים טכנולוגיים, בינה מלאכותית,

הלמידה יוצאת מגבולות הכיתה. מרכז החדשנות "פואנטה". צילום: צוות "פואנטה"

דעת" בגילה ועד "פריזמה" בקריית היובל, מרכז החדשנות הגדול בעיר ואחד הגדולים מ"ר ומשרת 1,600־ בארץ, המשתרע על פני כ בתי ספר. המרכזים משלבים 40 תלמידים מכ־ למידה מבוססת חקר, יזמות, טכנולוגיה, בינה מלאכותית, יצירה, אומנות ופדגוגיה חוץ־ כיתתית, ובשעות אחר הצהריים הופכים גם למוקדי פעילות לצעירים ובני נוער. במקום שבו פעם דיברו על "חדר מחשבים", מדברים היום על יצרנות דיגיטלית, תקשו ־ רת חזותית, הפקה מוזיקלית, הלחנה, הדפסה בתלת־ממד, חשיבה ביקורתית, עבודת צוות המרכזים אינם באים . AI ושימוש מושכל בכלי להחליף את בית הספר. הם מעניקים לילדים כלים שאינם יכולים לרכוש במוסד החינוכי, ומאפשרים לתלמידים ולמורים מרחב שבו מותר לנסות, לטעות, לבנות, לפרק ובעיקר - לחשוב אחרת. עדי בילבסקי קורן, ראש אגף פדגוגיה במינהל החינוך, שנכנסה לתפקידה בחודשים האחרו ־ נים, רואה במרכזים האלה לא גימיק טכנולוגי, אלא שינוי עומק. "חדשנות בחינוך היא לא עוד מסך בכיתה ולא עוד כלי דיגיטלי", היא אומרת. "היא קודם כול שינוי בתפיסת הל ־

מידה. אנחנו רוצים שתלמיד ירושלמי ילמד לשאול שאלות, לעבוד בצוות, ללמוד לבד באמצעות איתור מידע באופן עצמאי, לה ־ תמודד עם בעיות מורכבות ולהבין שהעולם סביבו משתנה כל הזמן. הטכנולוגיה היא כלי; המטרה היא לפתח אדם סקרן, עצמאי ובעל תחושת מסוגלות". נקודות אקדמיות כבר בתיכון החדשנות הירושלמית לא נשארת רק במרכ ־ זים הייעודיים, אלא נכנסת גם אל בתי הספר עצמם. אחת מתוכניות הדגל היא "הקולג' הירושלמי", שמחברת תלמידי תיכון למוס ־ דות האקדמיים בעיר ומאפשרת להם ללמוד קורסים אקדמיים ללא עלות, לצבור נקודות זכות לתואר ראשון ולהיחשף כבר בגיל התי ־ כון לעולמות, כמו משפטים, פסיכולוגיה, כלכלה, אומנות, מוזיקה, אנליטיקה, תלת ממד ותכנות. כך הופכת העירייה את היתרון הירושלמי — ריכוז מוסדות אקדמיים מובי ־ לים, כמו האוניברסיטה העברית, בצלאל, מכללת עזריאלי, האקדמיה למוזיקה ולמ ־ חול, הדסה ומכללת לב, להזדמנות חינוכית ממשית ולמסלול מוקדם של מצוינות, בחירה

אריק וירצבורגר צילום: פרטי

2026 מאי | יום ירושלים | 16

מרכז החדשנות "פריזמה". צילום: ארנון בוסאני

"חוות דעת". צילום: אילה קדרי פרידמן

חינוך אחת בעיר שאין בה אוכלוסייה אחת? התשובה, לפי החזון שמוביל ראש העיר, היא שילוב בין שפה משותפת למענים נפרדים. במזרח העיר, למשל, האתגר כולל שילוב בין מגוון תוכניות לימוד, סוגיית השפה העברית, השתלבות באקדמיה ובשוק התעסוקה והשק ־ עה בתשתיות. במגזר החרדי נדרשים מענים אחרים; בממלכתי ובממלכתי־דתי הדגשים שוב משתנים. גם בגני הילדים ניכרת אותה תפיסה: גני טבע, גנים מונטסוריים ואנתרופו ־ סופיים, גנים מכילים ותוכניות לפיתוח שפה, חשיבה ומיומנויות חיים. כחלק מייצור השפה המשותפת הזו מקיימת עיריית ירושלים את שבוע החינוך העירוני, אירוע שמרכז תחת קורת גג אחת את העשייה החינוכית בעיר, את החדשנות הפדגוגית, את אתגרי הרב־תרבותיות ואת ההוקרה לאנשי החינוך. לצד אירועי השטח, הסדנאות והמפג ־ שים המקצועיים, מתקיימים כנסים מקצועיים ובינלאומיים, שמציבים את ירושלים לא רק כמערכת החינוך הגדולה בישראל, אלא גם כעיר שמבקשת להוביל שיח חינוכי רחב על מצוינות, חוסן, טכנולוגיה וקהילה. בירושלים, הפלורליזם אינו סיסמה תלויה על קיר. הוא מציאות יומיומית, לעיתים מורכבת ולעיתים מתוחה, אבל גם מקור כוח. בבית הספר הדו־לשוני לומדים בעברית ובערבית. בבתי הספר ענבר והרטמן בנות עוסקים בחי ־ נוך מגדרי, מנהיגות נשית, חשיבה ביקורתית ולימודי קודש וחברה. בתיכון מסע של רשת אמי"ת, שנפתח לאחרונה בעיר, התלמידים בוחרים כיצד ללמוד - בכיתה עם מורה, בל ־ מידה עצמאית או בקבוצת חקר, והכול כחלק מתפיסה של פיתוח עצמאות ואחריות אישית. מערכת החינוך הירושלמית מנסה לצלוח משימה לא פשוטה: להחזיק יחד גודל, גיוון, מסורת, חדשנות, פערים, מצוינות וחוסן. זו מערכת מורכבת עם אתגרים גדולים מאוד, אך דווקא בירושלים, העיר שבה כל זהות מקבלת הד חזק יותר, החינוך הופך לזירה המ ־ רכזית, שבה ניתן להשפיע על עתידו של דור  העתיד בבירה.

כדי שכל זה לא יישאר ברמת החזון, העירייה משקיעה גם בתשתיות. לצד המהפכה בבניית כיתות לימוד, מקדמת העירייה את תוכ ־ 40 נית "זינוק דיגיטלי", מהלך בהיקף של כ־ מיליון שקל, שנועד לשדרג את הטכנולוגיה במערכת החינוך. במסגרת התוכנית, נרכשים מחשבים ניידים ללמידה ביחס של מחשב אחד לכל חמישה תלמידים, מוצבת עמדת מורה בכל כיתת אם, ומוענק מחשב נייד לכל מנהל. לצד הרכש, בתי הספר עוברים תהליך טכנו־ פדגוגי מלווה: הכשרת צוות מוביל, ליווי לאורך השנה, רשת למידה בין בתי ספר והט ־ . AI מעת שימוש בכלים דיגיטליים ו־ האתגר הגדול אינו רק לקנות מחשבים, אלא לוודא שהם משנים את ההוראה. כאן נכנס לתמונה החיבור בין תשתית, פדגוגיה והכשרת מורים. "מחשב בלי מורה שמבין איך להשת ־ מש בו, הוא לא מהפכה", אומרת בילבסקי קורן. "אנחנו משקיעים בהטמעה, בליווי ובבניית שפה מקצועית, במטרה לצמצם פערים די ־ גיטליים, אבל גם לפתוח אפשרויות חדשות ללמידה מותאמת, יצירתית ואפקטיבית". לצד כל אלה, ירושלים מתמודדת עם השא ־ לה המורכבת מכולן: איך מייצרים מדיניות עדי בילבסקי קורן. צילום: מינהל החינוך עיריית ירושלים

"חוות דעת". צילום: אילה קדרי פרידמן

וכיוון לעתיד. "הקולג' הירושלמי פותח דלת שלא תמיד הייתה פתוחה לכל תלמיד", אומרת בילבסקי קורן. "יש תלמידים, בעיקר מהשכבות הסו ־ ציו־אקונומיות היותר נמוכות בעיר, שעבורם זו הזדמנות ראשונה להיכנס בשערי האוניב ־ רסיטה, לשבת בכיתה אקדמית, לפגוש מרצה, לקבל כרטיס סטודנט ובעיקר – להבין שהעו ־ לם הזה שייך גם להם, לא רק לאחרים. זה רגע משנה תודעה, לא פחות". ממסלול איראן עד לימודי רפואה התפיסה החדשנית במערכת החינוך בירו ־ שלים מבקשת לחבר את הלמידה לעולמות העתיד - רפואה, מחקר, ביטחון, סייבר, מו ־ דיעין וטכנולוגיה. כך פועלת תוכנית "שער לרפואה", שמחברת תלמידים מכיתה ז'-י"ב לעולם הרפואה, והכול תוך שיתוף פעולה עם בתי החולים המובילים בעיר. לצידה, פועלת מגמת בו"ם, ביטחון ומודיעין במסלול איראן, שבה תלמידי י'-י"ב לומדים פרסית, ניתוח נתונים וחשיבה מודיעינית, וניגשים לחמש יחידות בגרות. תוכניות אלו, לצד תוכניות נוספות אחרות, מבטאות תפיסת חינוך שלא

ראש מינהל החינוך בעירייה: “אנחנו לא יכולים לחנך את תלמידי ירושלים לעולם שהיה. אנחנו צריכים להכין אותם לעולם שיהיה. תלמיד שמקבל היום כלים רלוונטיים, יכול

מסתפקת בהעברת ידע, אלא נותנת לתלמי ־ דים כלים, תחושת שליחות ואופק מקצועי. "אנחנו לא יכולים לחנך את תלמידי ירוש ־ לים לעולם שהיה", אומר וירצבורגר. "אנחנו צריכים להכין אותם לעולם שיהיה. זה נכון ברפואה, בביטחון, באקדמיה, בטכנולוגיה וב ־ חברה. תלמיד שמקבל היום כלים רלוונטיים, יכול מחר להשתלב בתפקיד משמעותי, לת ־ רום למדינה ולבנות לעצמו עתיד". מחר להשתלב בתפקיד משמעותי, לתרום למדינה ולבנות לעצמו עתיד"

17 | יום ירושלים | 2026 מאי

המכללה האקדמית אשקלון

המכללה האקדמית אשקלון: פנינה בדרום כולו "החזון עליו הוקמה המכללה באשקלון, הוא לתת מענה להשכלה הגבוהה בפריפריה", אומר פרופ' אליקים רובינשטיין, נשיא המכללה. "מדובר בקמפוס יפה, שמרחיב את הדעת, ויש בו רוח של חלוציות מתמדת"

"המכללה האקדמית אשקלון היא פנינה בא ־ מ � פרופ' אליקים רובינשטיין, ש זו ", אומר מזה כשנה. "לומדים כהן כנשיא המכללה מהם 1,000־ סטודנטים, כ 6,000־ בה ובשלוחות שלה כ מהציבו הע בי, 300־ אנשי צבא וכוחות הביטחון, וכ מכלל הסטודנטים 75% בעיק בדואים מהד ום. כ־ מתגו ררים באזו הד ום. יש לשע , שחלק גדול מהם לא היו מגיעים ללימודי השכלה גבוהה, לו נד שו לנ ־ סוע למ כז או לאזו ים מ וחקים אח ים. עם זאת, יש סטודנטים הבאים מאזו ים אח ים בא ץ, בזכות מת הפקולטות". ובינשטיין, אחד המשפטנים בעלי שיעו הקומה במ ־ דינת יש אל, ושופט בית המשפט העליון, שבין תפקי ־ דיו כיהן כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון, כמזכי הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, נשמע גאה במיוחד כשהוא מספ על המכללה, שכאמו , הוא נשיאה. ה ־ קטו הוא פ ופ' שמעון ש ביט והמנכ"ל המייסד ד" פנחס חליוה. "החזון עליו הוקמה המכללה, הוא לתת מענה להשכלה הגבוהה בפ יפ יה. מדוב בקמפוס יפה, שמ חיב את הדעת, ויש בו וח של חלוציות מתמדת". אכן, יש במה להתגאות. המכללה, שמוסמכת להעניק תא ים אשונים ותא ים שניים מטעמה, נמצאת בק ־ מפוס חב הידיים, שכולל מע כת מבנים של אולמות לימוד, מעבדות מחשבים ואלקט וניקה, ספ ייה וגל יה לאומנות. כמו כן יש בה מעונות סטודנטים, והיא גם בעלת נגישות גבוהה לסטודנטים עם צ כים מיוחדים. מבחינת היצע הלימודים, ניתן ללמוד בה כלכלה וע ־ בודה סוציאלית, לתוא אשון ושני. יש בה בית ספ למדעי הב יאות ללימודים לתוא אשון בתזונה, סי ־ עוד וב יאות הציבו , ועוד מוצעים בה לימודים לתוא אשון בתחומי תיאו יה ומחק בפוליטיקה וממשל, מדעי המחשב, סוציולוגיה ואנת ופולוגיה, פסיכולו ־ גיה, ק ימינולוגיה (גם תוא שני), לימודי א ץ יש אל, ולימודים ב־תחומיים במדעי החב ה. בנוסף, מדגיש ובינשטיין, במכללה סבו ים שחשוב להעשי את הס ־ טודנטים בלימודי היצי ה היהודית. המכללה מוכ ת עפ"י חוק עידוד השכלה גבוהה, ועד היום היא העמידה י � בוג ים, שהמשיכו את ד כם בתפק 20,000 למעלה מ ־ דים בכי ים בא ץ ובחו"ל או בלימודים אקדמיים מת ־ קדמים. "הסטודנטים יכולים לכוון את הלימודים שלהם לתעסוקה, שתגיע אליהם בסיום הלימודים", מסבי ו ־ בינשטיין. "כדוגמה, גם באשקלון וגם באשדוד, הסמוכה לאשקלון, יש בתי חולים. בוג י סיעוד יכולים למצוא בהם עבודה. כך גם סטודנטים לק ימינולוגיה, שיכו ־ לים להשתלב בתפקידים מנהליים וטיפול בבתי הסוה שנמצאים באזו , כשחלק מהבוג ים כב שולבו שם". ובינשטיין מתגו רר בי ושלים. הוא נשוי למ ים, לשעב המשנה לפ קליט המדינה לעניינים אז חיים ומנהלת המחלקה האז חית בפ קליטות המדינה, והם מתגו ררים בשכונת גבעת או נים בעי . את ה" ומן" , אז, לאח שסיים 16 שלו עם עי הבי ה החל בגיל את לימודיו בתיכון צייטלין בתל אביב, החל ללמוד באוניב סיטה העב ית שפה וספ ות ע בית ולשון עב ־

קמפוס המכללה האקדמית אשקלון. צילום: ברק בראל גולדנברג

ית. בשנה האח ונה ללימודי התוא ה אשון החל בלי ־ מודי המשפטים. "אני זוכ שהגעתי לי ושלים כנע , , ו איתי את החומה שהפ ידה בין החלק 1963 בסוף המז חי והמע בי שלה. איתי את החיילים הי דנים, שישבו עליה עם כאפיות על ה אש. לא שיע תי שלי ־ מים אכהן כ אש משלחת יש אל להסכם השלום עם י דן. לאח מכן, כשהייתי חייל במלחמת ששת הימים, אני 1977 המאו ע של איחוד י ושלים יגש אותי, ומאז

תושב העי . על כך אני אסי תודה למשה דיין, שבש ־ נה זו ג ם ל עייתי ולי לעבו ולהתגו רר בבי ה, לאח שמוניתי ל אש לשכתו, כשהיה ש החוץ. מאז אנחנו מתגו ררים בעי ומאוד אוהבים אותה. גם בנותיי, מלבד בת אחת, שמתגו ררת ב מת הגולן, מתגו ררות בעי , ומכאן גם וב נכדינו. אני מ גיש חיבו עמוק לעי , בין הית גם בזכות זה ששי תתי במש ד החוץ והמשפטים ובבית המשפט העליון". ובינשטיין מספ גם על אנקדוטה משפחתית, שמחב ־ ת אותו עוד יות לי ושלים. "אמי, שפ ה, היתה חניכת , 1925 , בשנת 11 תנועת הצופים בת"א. כשהיא היתה בת השנה בה נפתחה האוניב סיטה העב ית, היא הייתה אחת מאלו שנשאו את דגל הלאום בטקס בה הצופים. היא תמיד הת גשה כשסיפ ה זאת. ואני, כאמו , וגם לימדתי באוניב סיטה הזו". בהקש זה יש לציין. ו ־ בינשטיין הוא יקי הפקולטה למשפטים באוניב סיטה .2025־ . הוא גם יקי י ושלים מ 2023 העב ית לשנת מה דעתך על ירושלים של היום? "לצע י, יש דימוי לא נכון לעי , טוענים שהיא מת ־ ח דת והדב מ תיע מי שאינם דתיים, אומנם יש בה אוכלוסיה דתית גדולה, ל בות ח דים בים, אבל יש בה עוד ה בה דב ים, בנוסף ליופיה ולהיסטו יה החשובה שלה, שמדב ים לכל הקהלים. י ושלים שוקקת ת בות, מוזיאונים, מוזיקה ותיאט ון. בנוסף יש גם ה בה אפ ־ ש ויות לימודים. אש העי משה ליאון, כמו קודמיו, עושה מאמץ גדול למשוך אוכלוסייה מגוונת, הוא גם טו ח על ניקיון העי . אני מקווה שהוא יצליח, כי אין כמו המגוון הי ושלמי, שיש בו היסטו יה והווה, ישן וחדש, יהודים וע בים, כל המא ג היש אלי. כל אלו  מצדיקים לחגוג את יום י ושלים".

צילום: מערך הדוברות של הרשות השופטת של ישראל

פרופ' רובינשטיין

2026 מאי | יום ירושלים | 18